קנס לשוטר שהורשע בתקיפת מפגינה

ידיעה שהתפרסמה ברשת ב:
המשטרה ביקשה להוריד בדרגה שוטר שנקט אלימות נגד מפגינה ואולם בית הדין למשמעת במשטרה הסתפק בקנס של 4,000 שקלים ובנזיפה חמורה. בית הדין התחשב בין השאר בעברו המשמעתי התקין ובהודאתו במעשה. במסגרת הסדר טיעון הודה השוטר כי לפני כ-3 שנים בעט במפגינה וסטר לה בהפגנה בנבי סאלח.
פסקי דין נוספים של בית הדין למשמעת.
נתונים בנוגע לטיפול משמעתי וטיפול מח"ש באלימות שוטרים.

אלימות בעת פיזור הפגנת "סולידריות" במזרח ירושלים

כששוטרים הרביצו לנערים יהודים בהתנתקות- שתקנו, כי האמנו למי שאמר שהם היו הפרובוקטורים. כשהרביצו ל"בני מיעוטים", לא פצינו פה, כי "כנראה שהגיע להם". כשעצרו באלימות פעילים חברתיים בתל אביב, הבנו מדיוחי התקשורת שהם אלו שיזמו את האלימות, אז הבלגנו. כשנערים ממוצא אתיופי הוכו ונעצרו מעצרי שווא, אולי צקצקנו בלשוננו, אך מהר מאוד שכחנו. כששוטרים נהגו באלימות עם אוהדי הפועל / בית"ר / מכבי- זה לא הכי עניין אותנו, כי אלו שחטפו מכות היו בכלל אוהדי הקבוצה היריבה.  כשהוכו והאשמו באישומי שווא פעילי שמאל שמוחים כנגד הכיבוש, חלקנו אפילו שמחנו קצת, כי הם הרי "שמאלנים עוכרי ישראל".

ומתי נתחיל להתאחד, ולהבין שהאלימות המשטרתית אינה מבחינה בין איש לרעהו? מתי נלמד לשים בצד את הדעות הקדומות ולהתנתק משטיפות המוח שעברנו, כך שנוכל לראות את בני האדם, שוחרי הצדק השלום והחירות שמולנו?
[ההקדמה נכתבה בעקבות התגובות העצובות לכתבה על ההפגנה שפורסמה בynet].

מעצר של מארגני הפגנה בירושלים

סטטוס שפרסמה מורן ב. בפייסבוק השבוע

הערב הייתי בהפגנה בהר הצופים, שאורגנה ע"י סטודנטיות/ים פלסטיניות/ים. היו כארבעים פלסטינים וכעשרה ישראלים. נשאו שלטים נגד שיטת ההפחדה שבמעצר מנהלי, קראו קריאות שונות ללא מגפון, היה מכובד ורגוע.

רכבי משטרה פטרלו סביב ואף הגיעו שוטרים, אבל ההפגנה התנהלה ברוגע ולא היתה עילה להפסיקה. אחד מהמארגנים כל הזמן דאג שלא נחסום את המדרכה והכניסה לבית הקפה הסמוך, ושלא נפריע לכביש. באמת שבחיי לא הייתי בהפגנה כל כך מאורגנת ובשליטה. זה היה מקסים ומרשים. אחרי כארבעים דקות המארגנים הכריזו על סיום ההפגנה, אמרו תודה לכולם, אספו את השלטים ועדכנו את הנוכחים במאבקים המקומיים – בית צפאפא, עיסאוויה וכדומה. בזמן הזה, הגיעו למקום שוטרים באפודים ורובים שלופים ועמדו כעשרה מטר מאתנו. צחקנו ביננו שהם הגיעו מאוחר, בדיוק כשמפזרים את ההפגנה.

אנשים התחילו ללכת, וחלק נשארו לפטפט פטפוטים אחרונים. באיזשהו שלב הבנתי שנגמר וחציתי את הכביש לתחנת האוטובוס שיקח אותי הביתה. עמדתי שם אולי 3 דקות, כשלפתע אני רואה מולי גוש של שוטרים ואנשים אחד על השני צורחים והומים.

מסתבר שהשוטרים חיכו לשעת כושר והתנפלו על מארגני ההפגנה ועצרו אותם. סתם כך, בלי שעשו דבר. השוטרים זיהו את מארגני ההפגנה ועצרו אותם באלימות. אחר כך ודאי יגישו נגדם תלונה על תקיפת שוטר או שקר כלשהו אחר בסגנון.

ראיתי את הפרקטיקה הזו גם נגד חברי בהפגנות ה"צדק החברתי" בת"א. עוצרים אנשי מפתח פעילים על מנת לנסות לפרק את ההתארגנות ולהפחיד את שאר הפעילים. "כך יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" רק להיפך.

ואז אנחנו הפעילים מנסים להוציא לאור את האלימות המשטרתית, ועל אף שאנו מצויידות בהוכחות חותכות בוידאו, הציבור הרחב מאמין בכל מאודו בשלטון החוק ובמוסדות השלטון ומסדר לעצמו את התמונה כך שהמפגינים הם שהתחילו באלימות, מה שפשוט לא נכון. ובסוף מתייגים אותנו כאנרכיסטים סהרוריים. כאילו שאנרכיסטים או סהרוריים זה דבר רע. אני רואה את אותו דבר קורה פה לנגד עיניי המשתאות, רק שכאן המפגינים ודאי יתויגו כטרוריסטים. מעצר אלים וברוטלי ללא סיבה, של סטודנטים שארגנו הפגנה לגיטימית וחוקית במדינה דמוקרטית.

ישוחררו כל האסירים הפוליטיים, ונשוחרר אנו מאמונה עיוורת במוסדות השלטון החשוכים שלנו.

עו"ד רוזנבלום בפנייה למפכ"ל ולשר לבטחון פנים

עו"ד גדעון רוזנבלום
רחוב אוסקר שינדלר 24
טלפון 03-6483654
פקס' 0506-811-836
דוא"ל g1240@bezeqint.net
ת ל – א ב י ב 6930183
יום רביעי, 27 יוני 2012

לכבוד לכבוד
מר יצחק אהרונוביץ מר יוחנן דנינו
השר לביטחון פנים מפכ"ל משטרת ישראל
ת.ד. 18182 המטה הארצי
י ר ו ש ל י ם 91181 ירושלים

א.נ.

הנדון: הפגנה בלתי חוקית ?

ככל שנוקפים הימים, הולך ומתברר כי בסיכול ההפגנה בשדרות רוטשילד, הסגל של המשטרה ביצע את כל השגיאות האפשריות:

1. ב'הפגנה לא חוקית' – אתם מאשימים את המפגינים. מדוע? כי הם לא טרחו לבקש מהמשטרה רשיון להפגנה. זאת אף היתה התואנה, ששימשה את המשטרה בבקשה לעצור עשרים מפגינים עד תום ההליכים.

אילו בדקתם כהלכה, הייתם נוכחים לדעת כי המפגינים לא נזקקו, כלל, לקבל רשות להפגין: החוק והכללים שנקבעו בידי המשטרה, מתנים את הצורך ברישיון בהתקיים שלשה תנאים מצטברים:
א. ישתתפו בה חמישים איש ויותר.
ב. ההפגנה עתידה להיערך תחת כיפת השמים.
ג. ההפגנה כוללת תהלוכה ו/או נאומים מדיניים.

הכלל השלישי לא קויים ולא נועד להתקיים. לכן, המשטרה גרסה בטעות כי יש צורך ברישיון להפגה.

2. כאשר המפגינים ביקשו לנטוע אוהלים בשדרות רוטשילד נוצרה סימביוזה 'מופלאה' בין פקחי העיריה לבין המשטרה. על פי הנחיית ראש העיריה, המפגינים לא איפשרו למפגינים לטעת אוהלים בקרקע ונהגו, לצורך כך, באלימות. אילו השוטרים עמדו בצד "בהיכון". מדוע? כאשר המפגינים הגנו על האוהלים בגופם, בהגנה פסיבית, השוטרים יצאו למערכה כדי לסייע לפקחים האלימים.

3. אמיר אורן, פירסם בעיתונו 'הארץ': "בשלב זה, הפך החיכוך לאלים, כאשר השוטרים נחפזים לפעול יחד עם פקחי עירית תל-אביב". אכן, הוא צדק כשגרס: "המשטרה צריכה לתאם עם הפיקוח העירוני אך לא להיגרר אחריו". לכן, שיקול הדעת של ראשי המשטרה היה מוטעה מעיקרו, והאלימות היתה, בסופו של דבר, של המשטרה ולא של המפגינים.

הסברו של תנ"צ יורם אוחיון, בראיון לטלויזיה, כי המשטרה באה "להגן על הפקחים", היה פתטי. המשטרה היתה חייבת להתערב, במקרה זה, רק אם המפגינים היו מפריעים לתנועה – אולם לא לסייע לעבודת הפקחים.

נהפוך הוא. חובתו של תנ"צ אוחיון היתה להורות לפקחים להפסיק את האלימות שגילו כלפי המפגינים שלא הפריעו לאיש ולהתרות בהם: "חידלו להפעיל אלימות! עליכם לפנות לסיוע מבית המשפט. לא לפעול בכוח! " זאת לא עשה, אלא את היפוכו של דבר.

הטעות בשיקול דעת של תנ"צ יורם אוחיון, הביאה לגירוש בלתי חוקי של המפגינים משדרות רוטשילד והבעירה את האש שמפקד נבון היה מונע. 

4. על מהלך ההפגנה, אין צורך להרחיב. צפינו באלימות המשטרה במידה 
שלא הורגלנו לה.אין טוב ממראה עיניים. נגד המשטרה עמד ציבור שקט, שהוכיח את עצמו. הם מיטב ילדינו. לא תמצאו בארץ נוער נורמטבי מהם. רוב הציבור הישראלי עומד לצידם. אינני מכיר מגזר כה רחוק מאלימות כמותם.

לא אצא בהגנה על בודדים המנפצים רכוש ונוהגים באלימות. אולם מדוע להעניש את הכלל?! אלמלא הפרובוקציה של המשטרה, בשדרות רוטשילד, דבר לא היה קורה.

5. לא ראיתי פקחים מוכים. לא שמעתי על שוטרים שנפצעו בהפגנה. אולם שמעתי, גם צפיתי, בתלונות על שבירת גפיים, על גרירת אנשים בגסות, על מכות, על פציעות, על חבלות על חבורות כחולות ועל סגן ניצב יוסי שפרלינג, שתפס בגרונה של מפגינה תמימה בשם מאיה גורקין וטילטל אותה באכזריות, שוב ושוב. איש חסר עכבות זה, צריך להושיב מעבר לשולחן, במשרד, למרות דרגתו הגבוהה.

רע, אדוני השר. רע אדוני המפכ"ל. לא למשטרה כזו ייחלנו.

6. תמהתי, מדוע אזקתם את העצורים ? שמא היה לכם חשש שיברחו ממכוניות האסירים? אף במעצר במשטרת 'גלילות' הותירו אותם אזוקים עד להבאתם לחקירה.
אנא, מפכ"ל נכבד. שנן באוזני שוטריך, חזור ושנן: יש מגבלות לאיזוק עצורים. קרא באוזניהם את ההנחיות שהמשטרה שהמשטרה עצמה פירסמה, בדבר כבילת חשוד במקום ציבורי ('הודעות המטא"ר 2/04) . אסור לה למשטרה, המופקדת על שמירת החוק, לפגוע ב'חוק כבוד האדם וחרותו'.

7. הביזיון הגדול, לגבי דידי, התרחש דווקא לאחר מעצרם בתחנת המשטרה "גלילות". זו פרשה העומדת בפני עצמה ואסור להשלים עמה: אף כוס מים לא הוצעה לעצורים במשך 10 שעות מאז מעצרם. אסרו עליהם להשתמש בטלפון כדי לטלפן לביתם.

עיתונאית בשם רעות יפעת, שנקלעה לאירוע לצורך עבודתה בתחנת הרדיו החינוכית, נעצרה, הובלה לאחר כבוד לבית המעצר בגלילות כשהיא אזוקה. היא חולת סוכר וחשה ברע. היא ביקשה משוטרת שתספק לה תרופה אולם, לא רק שהשוטרת סירבה לה אלא אף ביזתה אותה: 'את רשאית להתעלף אם את רוצה", היא אמרה לה ולא הגישה לה מאומה.

זו לא המשטרה לה פיללנו. זו פרשה שיש לחקור אותה עד תום ולאו דווקא בקשר למעצר המפגינים. אפילו כלפי עבריינים מועדים אין מתנהגים כך. זו הפעם, אין להתלות בטענה ש'אין כסף'. לא כסף חסר. לב חסר. היטיב לעשות ערוץ 10 של הטלויזיה שהגדיר את האירוע בכותרת: "לב של אבן".

אולי, טוב הדבר שהפרשה הזו התרחשה והציבור גילה כיצד אתם מתייחסים בכלא המעצרים לבני אדם. זה לא שירות בתי הסוהר. זו משטרת ישראל. אין הגדרה מתאימה יותר מחרפה! אין לעבור על כך בשתיקה!

(במאמר מוסגר אוסיף: בהיות נער בתקופת המנדט, ביקרתי מדי חודש את אחי, שהיה עצור על ידי הבריטים, במשך שלש שנים, במחנה המעצר 'לטרון'. היחס של השוטרים הבריטים, אויבי הישוב העברי, היה הוגן. הסוהרים הבריטים לא היו מסרבים להגיש כוס מים לעצור עברי.
בהיותי בן 12, נשלחתי, לבדי, לכלא יפו הערבית, שם היה עצור אח אחר שלי, כדי להביא לו אוכל. השוטרים הערביים התייחסו אלי ביתר כבוד וחמלה מאשר היחס המשפיל שהשוטרים העבריים גילו השבוע כלפי העצורים במשטרת 'גלילות'. אם תחפשו ב"גוגל" מידע על 'אלימות המשטרה'. תגלו 931,000 אתרים)

8. הסיומת של הפרשה, בבית המשפט, לא הוסיפה כבוד ויקר למשטרה. ביקשתם מעצר עד סוף ההליכים באמתלה של 'השתתפות בהפגנה בלתי חוקית'. השופט אמר דברים קשים על התנהגותכם. העצורים שוחררו בו במקום. המשטרה הושפלה.
אין זה ממלא את לבי שמחה. נהפוך הוא: המשטרה היא שלי, כשם שהיא שלכם ואולי יותר מזה: אתם – כאן אך מחר תשא אותכם הרוח. אני, לעומתכם, נשאר כאן עם המשטרה שלי – עד הסוף. לכן, לא אשקוט עד שתיטיבו את דרכיהם של השוטרים. לא בהם יש להטיל את האשם אלא בכם.

9. ההיסטוריונית ברברה טוכמן, מחברת "מצעד האיוולת", היתה מקדישה בספרה פרק נכבד לאירוע המביש. כל כך הרבה שגיאות באירוע בודד אחד.

בכבוד רב

עו"ד גדעון רוזנבלום

אלימות שוטרים בתל אביב

בפוסט זה ירוכזו הדיווחים בנוגע לאלימות שוטרים בהפגנה שהתקיימה במוצאי שבת ה-23.6.2012, וכן העדכונים בנוגע לכתבי האישום שיוגשו בעקבות האירוע.

[עדכון שלישי 8.3.2013] ככל הידוע לנו, כנגד אף אחד מהשוטרים המתועדים כאן מפעילים אלימות בלתי מידתית לא הוגש כתב אישום. סנ"צ יוסי שפרלינג, שמתועד כשהוא חונק מפגינה לאחר שקיללה אותו לטענתו, הועמד לדין משמעתי בלבד. לעומת זאת, בוחרת המשטרה להעמיד בפועל, או רק לאיים בהגשת כתבי אישום כנגד עשרות מהמפגינים שנעצרו. בחלק מהמקרים, מביעים השופטים שעוסקים בעניינם של המפגינים ביקורת חריפה על המשטרה בשל הגשת כתבי אישום אלו.

כמו כן, היועץ המשפטי לממשלה העביר ביקורת לא פשוטה על התביעות המשטרתיות וביטל עוד 2 כתבי אישום לפעילי מחאה (בנוסף לעוד 5 כתבי אישום שנמחקו). בין הייתר בגלל תלונות שהגיעו אליו בדבר ניגוד עניינים ברור של תובעי המשטרה. שעוסקים בהגשת כתבי אישום באירועים בהם מעורבים שוטרים (קולגות) ולכן עלולים ללקות במוטיבציית ייתר לביסוס כתבי אישום. כמו גם עקב עדויות שהגיעו אליו על פיהן עוד באותו יום 23.6.2012 הגיעה רמ"ד תביעות מחוז תל אביב (התובעת הראשית של מחוז תל אביב) לתחנה בה הוחזקו העצורים. אין יותר ניגוד עיניינים מזה. כך בכתבה שעוסקת בנושא ב"הארץ".
אנו קוראים לכל מי שישב במעצר באותו יום ולא קיבל כתב אישום להגיש תביעת נזיקין (תביעות קטנות). לצערנו אין דרך אחרת להתמודד עם מעצרי שווא.

[עדכון שני 17.9.2012] בשני מקרים מתוך סך האירועים המדווחים כאן, הוחלט להעמיד לדין את השוטרים המעורבים. שוטר היס"מ שתועד נותן אגרוף למפגין בתוך בניין העירייה, יועמד לדין פלילי. שמו נאסר לפרסום בשלב זה. סנ"צ יוסי שפרלינג, ראש ענף המבצעים של מחוז ת"א, שתועד חונק מפגינה, יועמד אך ורק לדין משמעתי. "מח"ש השתכנעה כי אין מקום להעמידו לדין פלילי אלא רק לדין שמעתי לאחר שהתברר כי המפגינה הכתה אותו ואף כינתה אותו "נאצי". המחלקה קבעה כי הקצין איבד שליטה באופן רגעי לנוכח האירועים" (כך בNRG מעריב).

[עדכון ראשון 25.6] לצערנו, עקב שטף האירועים ומבול העדויות, יש עיכוב קל בהעלאת החומרים. להלן עדכון ראשון (ולא מסודר עדיין) מאירועי הימים האחרונים:

אבי פרציגר כותב:

אלימות שוטרים בתל אביב

שני הילדים שלי הם מן האזרחים היותר ראויים שצומחים במדינת ישראל, בתמונה המצורפת יש הסבר השווה יותר מאלף מילים על אבדן העשתונות של המנהיגות במדינה שלנו. שניהם באו אתמול לקחת חלק במחאה החברתית ומתוך שהם מהווים טרף קל התנפלו עלים השוטרים שלא את כולם ניתן לראות בתמונה, שירי בשמלת פסים אדומה לבנה והשוטרים מושכים בשערה בפראות וגל בחולצת טישירט ונסיון להימנע ממגע, אין לי מילים להביע את מה שמראה התמונה.

ערן ורד העלה ליוטיוב סרטון שמראה את המעצר של אחד המפגינים. המפגין נדחף באלימות אל מעבר למעקה פלסטיק, בעודו נאנק מכאבים.

נגד לירון אחדות, הוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. בכתב האישום טען תנ"צ אוחיון כי אחדות גרמה לפציעתו וניסתה לברוח. זהו רגע המעצר של לירון, כפי שתועד על ידי מפגין ברחוב.

מעצרה של מאיה גורקין, בת 24. מתוך כתבה ב"הארץ": "מאיה גורקין, בת 24 מתל אביב, הותקפה אתמול על ידי קצין משטרה בהפגנת המחאה החברתית-כלכלית. סרטון שהופץ ברשתות החברתיות מראה כיצד הקצין, סגן ניצב יוסי שפרלינג, מסתובב לפתע לעברה, לופת בצווארה תוך שהוא דוחף אותה באלימות".

 מאיה מתארת את השתלשלות האירועים: "הייתי בהפגנה עם חבר שלי. עמדנו בצד ולא פעלנו בשום צורה אלימה. ראיתי מישהו שאני מכירה שעצרו אותו והכניסו אותו לעירייה [שם אספו את העצורים – אש"ט] אז הלכתי לשם להסתכל, ומשום מקום בא יס"מניק והעיף את חבר שלי קדימה בשיא הכוח על חבורה של יס"מניקים אחרים, והם פשוט כולם קפצו עליו, חמישה או שישה בבת אחת, ונתנו לו מכות. ניסיתי לתפוש לו את היד ופשוט העיפו אותי אחורה. הוא ונעלם מאחורי קיר היס"מניקים, נכנסתי לפאניקה, ניסיתי לחפש אותו ורצתי קדימה אל הכניסה של העירייה וניסיתי להתקרב ולראות משהו.

כמובן העיפו אותי אחורה, ואז עמד שם הקצין הזה. והוא ראה אותי ונתן לי דחיפה רצינית אחורה, אז אמרתי לו, 'אתה לא מתבייש לדחוף אשה?'. אז הוא אמר 'לא, אני לא מתבייש'. הוא הסתובב והמשיך ללכת והמשכתי לצעוק שזה בושה, ואז הוא הסתובב אלי ותפש לי את הצוואר, קרא לשני יס"מניקים לעצור אותי. הם הכניסו אותי לעירייה ופשוט העיפו אותי על הקיר”. (הכתבה המלאה ב"הארץ").

אזרח שמצלם את ההתרחשות ברוטשילד, נעצר בהוראת תנ"צ אוחיון ובביצוע דני לוי, מפקד תחנת לב, שמאיים לשבור לצעיר את הידיים.

תום ישראלי, חוטך אגרוף בפניו בעודו מוחזק בידי שוטרים בתוך סניף הבנק. [צילום: גיא קינדלר].

תום כותב בעמוד הפייסבוק שלו: "יצאתי להפגין למען חופש הדיבור לא הייתי אלים לא נגעתי באף חלון ניסיתי כמיטב יכולתי להרגיע אנשים מתוסכלים שוטר מבוגר הוביל אותי אל תוך מלכודת כמו טרף לתנים עצרו אותי לא התנגדתי נתנו לי אגרופים בעין התיכו את ראשי בקיר בעטו לי בראש ולא נתנו לי טיפול רפואי במשך 10 שעות אני מתחלחל מהמחשבה כמה עוד מסדרונות וחדרים אפלים פועלים ברגע זה בארץ שאליהם מובלים מדי יום אנשים אילמים ושקופים…"

מפגין נגרר למעצר ברוטשילד

מפגין נגרר למעצר ביום שישי בשדרות רוטשילד.

אלימות שוטרים באבן גבירול

גליה גבריאלי כותבת בפייסבוק:

"בהמשך סאבר התעלף לי על הרגליים כשאחד השוטרים דוחף פחי אשפה על אנשים!"

"אלימות שוטרים לא קיימת בלקסיקון" (תנ"צ יורם אוחיון, מפקד מרחב ירקון, לאחר ההפגנה במוצ"ש).

תנ"צ אוחיון *לא* תופס באלימות מופרזת מפגין [צילום: יובל חן]

חניקת מפגינים בתל אביב

"נעשה שימוש בכוח סביר"

מעצר השחקן תומר שרון בשישי

"הפקחים והשוטרים נתקלו במפגינים אלימים, אנרכיסטים מקצועיים במימון הקרן החדשה".

מעצר הפעיל החברתי אלון לי גרין בידי שוטרים סמויים

מעצרו של רועי פרומן ע"י שוטרים סמויים

Roee Fruman הם אמרו לי שאני עצור מבלי להזדהות שיתפתי עמם פעולה, ולמרות זאת הם דחפו והכשילו אותי אחרי שהתרחקנו מעט מהתקהלות האנשים ואז התמונה שמעל…במהלך ההליכה איימו עלי בשבירת זרועי ולכששאלתי על סיבת האלימות הם אמרו לי שיצאתי בזול ובלי סימנים. הבחור מלמעלה ניסה להחתים אותי במהלך המעצר במקום חשוך על טופס מקופל על המעצר כך שלא אוכל לקרוא אותו ומשביקשתי לקרוא את הטופס הוא טוב אז אתה מסרב לחתום והלך

אדם נוסף מדווח:
ssaf Even-Chen:
השוטרים עצמם הסמויים היו גם כחלק מהפרובוקציה במקום – אני ראיתי זאת במו עיני.
בתמונה קצין מודיעין של המשטרה, עוצר פעיל. אני שוחחתי איתו במהלך הערב, כך הוא הציג אותו [עצמו] בפני.

קובי קורנבלט מותקף ע"י שוטר [צילום- בן הרצוג]

שוטר חונק מפגין [צילום- בן הרצוג]

 

עומרי נאזק מאחורי גבו [צילום: יוני אבנר]

עמרי מתאר את רגע המעצר:"עמדתי וראיתי שוטרים מרביצים (!) לנערה רזה וחיוורת וצעקתי ״תתביישו לכם״ ואז לקחו אותי 5 (!!!!!) באלימות מוטרפת, נתנו לי בעיטה בצלעות, דחפו לי את הגולגולת לרצפה, שמו עלי אזיקים, לא נתנו לי ולכל מי שהיה על ידי מים, וכשביקשתי אמבולנס אמרו ״עזבו אותו לא קרה לו כלום״ ושראו שאני כולי רועד אמרו ״אמבולנס יעלה לך 1000 שקל״ וצחקו כל השוטרים מסביבי. עכשיו אני בסדר. שמו אותנו בתוך בנק לאומי כאילו אנחנו חיות, לקחו לנו את הטלפונים, היו שם בחורות עם דם!!!

Sunday at 1:55am via mobile

חבר נוסף כותב: "לא באתי להפגנות רב חיי- תמיד הרגשתי שהמחאה שלי היא פשוט בלהיות מי שאני – ככה אני הכי מועיל – אפילו העבודה שלי היא פשוט לעשות לאנשים טוב בלב – אבל – אחרי שראיתי את האלימות המשטרתית בסופש – החלטתי – אחרי היסוסים – לקחת חלק במה שקורה – בערך 2 דקות אחרי שהגענו עצרו את אחד החברים הטובים ביותר שלי – עמרי אנגל – שאיתו הגעתי להפגנה – כשאני אומר עצרו אני מתכוון ש5 אנשים השכיבו אותו על הרצפה והרביצו לו – אני יודע שיש אנשים שמתגאים בהפגנה ורואים בה הישג – אבל אני מרגיש שמה שקרה רק ממחיש ומנציח את היאוש – אני וחבר שלי יצאנו למחות על דיכוי חופש הביטוי – וחבר שלי חטף מכות – אולי אני קצת נסער ומיואש – אבל אני מרגיש שאין מה לעשות – לראות אנשים כמו עמרי אנגל כלואים בתוך הלובי של בנק לאומי (כמה סמלי) – גורם לך להבין שאין לקומץ האנשים השפוי הרבה מה לעשות – השפוי נחשב לחלש – ללפלף – לאשכנזי שמאלני (סליחה: סמולני) – אני פשוט לא מאמין שצמד המילים "יפה נפש" נחשב לכינוי גנאי – ואני גאה להיות אחד מיפי הנפש שראיתי היום ברחובות".

עמרי הוא אחיו של העיתונאי איתי אנגל, שמתאר את האירועים מהזווית שלו, בכתבה ב"הארץ":

"מוצאי שבת. באחת בלילה פתאום קיבלתי ארבע הודעות מארבעה חברים שלו. אח שלי באזיקים, כל הגוף שלו מפוצץ במכות. בוא מהר לכיכר רבין. מכל המקומות וההודעות שקיבלתי אי-פעם בחיי, אלה היו הכי מוזרות ולא קשורות לשום דבר. טסתי לכיכר הכי מהר שיכולתי.

מי שמכיר את אחי יודע – הוא אחד האנשים הכי מקסימים והעדינים עליי אדמות. בניגוד לאחיו הגדול (אני) אף פעם לא עניינו אותו מחאות, סכסוכים בעולם או כל סוג של בלגן. מה שכן, הוא לא נמושה, וכשראה באבן גבירול שוטר גורר נערה על הכביש ומוריד לה מכות בראש אז הוא צעק לו שיתבייש. הוא צעק לו מהמדרכה שממול. בתגובה השוטר עזב את הנערה ואחוז אמוק רץ אליו. כששוטרים אחרים ראו שחבר שלהם תופס מישהו הם הצטרפו אליו. שישה יס"מניקים, גברים אחד אחד, הרימו את אח שלי, שמו עליו אזיקים, בעטו בו בכל הגוף וגררו אותו לצד השני של הרחוב לתוך בנק שבו ריכזו את העצורים וחבטו בהם. מאוחר יותר בלילה הם הבינו שהוא בעצם לא עשה כלום חוץ מלצעוק "תתבייש" אז שחררו אותו עם גב וצלעות מפוצצות. אפילו למעצר לא לקחו אותו.

עד אתמול הוא היה בבית. מרוסק פיזית ונפשית. אם לא חסרות צרות הוא גם הרגיש בבוקר למחרת שנפלה עליו שפעת או אנגינה. אבל רופא אף אוזן גרון שבדק אותו גילה שהנפיחות והכאבים לא קשורים לשום אנגינה. החניקות של היס"מניקים ואחת הבעיטות לצוואר לחצו ועיוותו את השרירים והריריות" (לכתבה המלאה).

סנ"צ שפרלינג חונק מפגינה

מירי רגב, בדיון בכנסת ביום ראשון, כינתה את המפגינים "אנרכיסטים" ו"פעילי שמאל קיצוני". זוהי תמונה של חלק מהעצורים משבת, והסרטון המלווה מעמת את טענותיה של חברת הכנסת רגב עם המציאות.

חלק מעצורי המחאה בשבת [צילום: דה-מרקר]

לצפייה בכתבה המלאה בדה-מרקר.

לעדויות נוספות של העצורים, הסיבות שיצאו למחאה, ותיאור רגע וסבית המעצר.

מעצר שווא של פעיל חברתי בירושלים

דיווח שהתקבל מאזרח שנכח בהפגנה שקטה שהתקיימה מול בית ראש עיריית ירושלים.

הפגנה מול תאטרון החאן

"מי שקרא מעט עיתונים או קצת מעורב נושאים אקטואליים בוודאי שמע כי רבים מהמפגינים בקרב הפגנות הקיץ (צדק חברתי..וכדומה) מדווחים על מקרים רבים בהם הם נתקלים ביחס אלים כלפיהם מצד השוטרים.
אז יהיה מי שיגיד (גם אני בתמימותי חשבתי כך): "מדובר בשוטרים בודדים, קיצוניים, שמתבלטים על רקע הנורמה.." או  "המפגינים סתם מחפשים פרובוקציות כדי להתפרסם ומפריעים לשוטרים למלא את תפקידם כראוי". אלא שהמציאות החליטה להוכיח לי אחרת.

אתמול, ביום שני ה-11.6.2012 הייתי עד למעצר של עידו נווה, אדם שאולי אתם מכירים מסרטוני היו טיוב נגד הרכבת הקלה והיוזם של המחאה נגדה. אם כבר נתקלתם בסרטונים של עידו אתם בוודאי כבר מכירים את המצב האבסורדי שבו כל פעם מחדש שוטרים מנצלים לנצל את אי ידיעת החוק ע"י האזרח כדי לקבוע בשטח ועידו מגיע עם דפים ועליהם החוק כפי שהוא ומסביר להם כיצד יש לנהוג.

הפגנה חוקית ולגיטימית

הגעתי להפגנה הרביעית במספרה נגד הרכבת הקלה והמונופול של חברת סיטיפס. למי שלא מכיר אספר כי מדובר בהפגנות שקטות מאוד יחסית, קבוצה של כ-20 איש בעיקר בגילאי 40,50+ (בהנהגת עידו) מתאספת מול ביתו של ראש העיר ניר ברקת עם שלטי קרטון ומגאפון ובמשך כשעה מוחה על היחס של החברה. ומאחר וכאמור עידו הוא המנהיג השוטרים תמיד מנסים לעצור אותו בטענה כזו או אחרת במטרה לפרק את המחאה, כל פעם הם באים בגישה שונה (ואחרי זה מספרים סיפורים במשפט על זה שקצין המשטרה "אישר" להפגין, ומתקפלים ברגע שעידו מוציא את המצלמה. אתמול כנראה שהם איבדו את הסבלנות. מה זה משנה אם החוק לא לצידם? הם הרי משטרה, אז מותר להם!

בהפגנה אתמול איימו השוטרים על עידו שאם יופעל המגאפון הם יעצרו את המשתמש,  הוא כהרגלו בקודש הוציא את הדף עם החוק ככתבו שמראה להם שמותר לו להשתמש במגאפון וברגע שהוציא מילה התנפלו עליו השוטרים באגרסיביות. יש לציין שכל מי שהיה בהפגנה היה עד להתנהגות מאוד שקטה של עידו, ללא שום ניסיון להקשות על המצב, הוא רק צעק לעומרי "תמשיכו להפגין!", אבל מאחר ולעצור אדם על שימוש במגאפון זה מגוכח הוסיפו לאישומיו גם תקיפה של שוטר, העלבה של שוטר, הפרעה לסדר הציבורי ועוד כהנה וכהנה (אני לא ילאה אתכם בפרטים תוכלו למצוא זאת במקומות אחרים). אשתו של עידו הוציאה מצלמה כדי לצלם את האירוע ורואים בבירור בסרטונים שצילמנו כיצד השוטר מנסה להעיף את המצלמה מידה, וכשהיא ממשיכה בעקשנות לעמוד על זכותה לצלם (כן, יש חוק שמותר לצלם) הוא מחרים לה את המצלמה, שכמובן גם יום לאחר השחרור לא התקבלה בחזרה כנראה כדי למנוע עדויות מפלילות.. אני ועמרי שלפנו מצלמות מהפלאפון אז השוטרים התחילו לצעוק עלינו שאסור לצלם, ואפילו איימו במעצר ולא נתנו לנו להתקרב. ואני מזכיר שכל זאת כאשר מדובר באנשים שקטים, נורמטיביים הפועלים על פי החוק. בסרטון שצילם עמרי תוכלו לראות כיצד בזמן המעצר מי שתקף היה כנראה השוטר את עידו אם כבר. מצב ממש אבסורדי.

כל מי שהיה נוכח בהפגנה היה ממש בשוק, מדובר במצב שבו אזרח שומר חוק מואשם, נעצר ומותקף בלי שום סיבה נראית לעין. אני בוש ונכלם שזו המשטרה שלי וכך היא מתנהלת.

בסופו של יום אני מניח שעידו לא יעבור לסדר היום על העניין ויבדוק מה ניתן לעשות נגד השוטרים שפעלו נגדו אבל מה שצריך לזכור בכל הסיפור הוא שזה לצערנו לא מקרה נקודתי, זה רק מקרה יחיד מתוך מגוון של רחב של מקרים בהם התרחשה אלימות נגד מפגינים.. בין אם מדובר בפינוי התנחלויות, הפגנות צדק חברתי או אפילו פיזור של אוהדי כדור רגל (הפועל ת"א למי ששמע), זוהי לא טעות. זוהי מדיניות.

רגע המעצר כפי שתועד

שוטר שחוטף מצלמה מאזרחית

השוטר שחטף את המצלמה ממפגינה

עידו נווה, שנעצר בהפגנה, כותב:

"Ido Naveh כשהגענו לתחנת המשטרה, השוטר הזה דחף אותי בכח לרצפה כשהייתי אזוק מול העיניים של אישתי. לא יכלתי לבלום את הנפילה בגלל האזיקים, ועשיתי שם סלטה. במזל שום איבר לא נשבר. אחרי הנפילה השוטר הזה צחק".

עידכון [14.6.2012] בכתבה שהתפרסמה בNRG מעריב, מוצגת תגובת משטרת ירושלים: "על פי החלטת בג"ץ אסור להפגין מול בתיהם של אנשי ציבור. למרות זאת, המשטרה התירה למפגינים אלה לקיים בשבועות האחרונים הפגנות מול ביתו של ברקת באופן חריג, אך ללא שימוש במגפון. בהפגנה שהתקיימה השתמש החשוד במגפון וקרא למפגינים לחסום את הכביש ולהפר את הסדר. המשטרה קראה למפגינים להתפזר כמה וכמה פעמים אך הם סירבו, והוא נעצר לאחר שתקף וקילל את השוטרים. המשטרה מתכוונת להמליץ להעמידו לדין".

המשטרה טוענת שעל פי החלטת בג"צ אסור להפגין מול בתים של אנשי ציבור. אבל למען האמת, מותר להפגין מול בתים של אנשי ציבור, תוך התחשבות בכך שמדובר בבית פרטי. "בית-המשפט העליון הכיר בכך שלעתים הפגנה מול ביתו הפרטי של אדם היא בעלת אפקטיביות, שלא ניתן להשיג במקום אחר. בית-המשפט הכיר, משום כך, בזכות לקיים משמרות מחאה, תהלוכות ואסיפות גם בשכונות מגורים וגם מול בתיהם של אנשי ציבור…עם זאת, בקיום הפגנות מול בתים פרטיים, יש משום פגיעה בפרטיות של הדיירים. התוצאה של האיזון בין הזכות להפגין לבין הזכות לפרטיות היא שהפגנות כאלו יכולות להיות כפופות להגבלות על זמן, מקום ואופן, שישתנו לפי נסיבותיו של כל מקרה. כך, למשל, המשטרה רשאית להגביל את משך הזמן או התדירות של האירוע או את קיומו בשעות המנוחה, להרחיק אותו מעט משער הבית וכדומה".

נמשיך. המשטרה לא התירה מתוך נדיבות ליבה להפגין, כמשתמע מהכתוב, אלא הציבה מגבלות כפי שהחוק מתיר לה. לטענת המשטרה, אחת המגבלות הייתה איסור שימוש במגאפון. אלא שמבחינה חוקית, השימוש במגאפון בהפגנות מותר. "שוטר אינו יכול לאסור שימוש במגפון בהפגנה, והעובדה שנעשה שימוש במגפון אינה הופכת אירוע לטעון רשיון. לפי החוק למניעת מפגעים, אסור להפעיל מגפון באזור מגורים בין השעה 14:00 עד 16:00 ומהשעה 23:00 עד 7:00 למחרת". 

לאחר מכן, פונה המשטרה להאשים את המפגינים. לטענת השוטרים- עידו נווה קרא למפגינים לחסום את הכביש ולהפר את הסדר. ישנם עשרות סרטונים שמתעדים את עידו נווה בהפגנות. אם יש אדם שמכיר את לשון החוק בנוגע להפגנות, זה עידו. אפשר לראות גם בסרטונים שהתפרסמו מהאירוע עצמו, שהמפגינים עומדים על המדרכה ואינם חוסמים את הכביש. ישנם עשרות עדים שנכחו במקום ויספרו גם הם על כך שעידו, אם כבר, קרא לחבריו לשמור על הסדר הציבורי בעודם ממשים את זכותם הדמוקרטית ומפגינים.

המשטרה קראה למפגינים להתפזר, ואלו סרבו. ובצד. כיוון שההפגנה בה השתתפו לא הייתה טעונת רשיון על פי חוק, ולשוטרים לא הייתה סמכות חוקית לפזר אותה. 

לבסוף, טוענים השוטרים שעידו נווה הוא זה שתקף אותם ואף קילל. עוד טרם התפרסמו ההאשמות המגוחכות הללו, סיפר עידו שאחד השוטרים דחף אותו בעודו אזוק. ידוע כי פעמים רבות מוגשות תלונות שווא נגד אזרחים בגין אלימות שוטרים, וזאת בכדי למנוע תלונה נגדית על תקיפת שוטר (מקרה לדוגמא). כך נוצר מצב אבסורדי בו אזרחים מותקפים על ידי שוטרים, ובנוסף מואשמים כי הם אלו שתקפו.

אנו תקווה כי תלונה תוגש לגורמים הרלוונטיים, וכי הדין ימוצה עם שוטרים שפועלים בניגוד לחוק, וללא סמכות.

למידע נוסף בנוגע לזכויות וסמכויות המשטרה, לחצו כאן (אתר "משנים").

העדות של ירדן

בחודש ינואר 2012 התקיימה הפגנה של פעילי "צדק חברתי" נגד פינוי המאהל בשכונת התקווה. ירדן, אחד מהאנשים שנכחו במקום, מתאר:

"עם תום ההפגנה בשכונת התקווה, צעדנו כ-20 פעילים לעבר תחנת המשטרה ברחוב סלמה להפגין סולידריות עם חברינו העצורים.

בדרך, כשהיינו בפינת הרחובות לוינסקי ולבנדה, עצרה לידינו בחריקה ניידת של יס"מ, ומתוכה יצאו כמה שוטרים. בנוסף הגיע אופנוע או שניים, כל השוטרים חוץ מאחד לא ענדו תגי שם.

מפקד הכח הצביע על שתי בחורות ואמר לשוטרים לעצור את שתיהן.
הן התיישבו על הרצפה,השוטרים הקיפו אותן והתחילו להיאבק בהן ולהכות אותן. אני ועוד כמה פעילים נוספים ניסינו לעזור להן ולהגן עליהן.

אחרי כמה רגעים,אחד השוטרים ריסס עלינו מעט ספריי פלפל,נעמדתי ולקחתי צעד אחורה כדי לנשום אוויר, כשלפתע קפץ עלי שוטר חבוש קסדה ונתן לי אגרוף לפנים. מה שאתם רואים בתמונה זו התוצאה של האגרוף.

כשביקשתי מהשוטרים להזדהות כדי שאוכל להגיש תלונה במח"ש, הם רק גיחכו, וסירבו לתת לי את שמם.

כל פשעי היה שיצאתי להפגין נגד פינוי של משפחות עם ילדים לרחוב ושניסיתי להגן על בנות שלא ביצעו שום עבירה מאלימות השוטרים.
להיות עם חופשי בארצנו

משטרת ישראל מסמנת עצורים במחאות מראש

השוטר "הגיבור" מסומן באדום

לשוטר המסומן קוראים שגיב תורג'מן.

בעקבות פעולות המשטרה שהחלו לזמן לחקירות פעילי מחאה, מבלי לציין מדוע הם מזומנים, החלטתי לספר את סיפור התמונה.

שמי יאיר, אני סטודנט שעומד לסיים תואר ראשון בכלכלה.
בתאריך ה-12.5 הגעתי לכיכר רבין להשתתף במחאה.
מבחינתי המחאה לא הייתה מפלגתית, גם לא פוליטית, לא ימין ולא שמאל. מבחינתי המחאה הייתה קריאת מצוקה. מוליכים אותנו שולל. ככשנים הפוליטיקה כושלת זה כבר לא משנה מי נמצא שם, החלטתי לבדוק מי נמצא שלב אחד מעל הפוליטיקאים. מה שגיליתי זה שמעל הפוליטיקאים נמצאים בעלי ההון, אבל הפירמידה עוד לא נגמרת כאן. מעל בעלי ההון נמצאים הבנקים. לדעתי הבנקים והמערכת הכלכלית שהם עומדים בראשה היא זו היוצרת את כל הבעיות, הרי כל בעיותינו הם כספיות אז האמת זה די הגיוני שמי ששולט בכסף יוצר אותם, לא? ואל תטעו, לא הממשלה ולא משרד האוצר שולטים בכמות הכסף בשוק…

טוב, סטיתי קצת מהנושא, סליחה. חזרה ל 12.5
הגעתי למחאה, היה לי קשה לראות שבמחאה נגד השיטה שדורסת אותנו בחוסר צדק, הוחלט לגדר את כל המחאה בגידור בשטח מרעה שנקרא כיכר רבין תחת סמכותם הבלעדית של רועי הצאן- השוטרים.
בשלב מסויים אלפים החלו לצאת מתחומי הגדרות ולרדת לכביש. אם זרימת ההמון מצאתי את עצמי גם כן עומד על הכביש. היו שם לדעתי כ-1500 אנשים שעמדו על הכביש. לפתע ניגש אליי השוטר תורג'מן, הוא קרא לשוטר אחר ואמר לו: "צלם, צלם אותו" וכך למעשה זכיתי לצילום תקריב של כ-10 שניות מן הצלם המשטרתי. לאחר כ 5-10 מאותו הצילום, כאשר עמדתי לבדי בפינת הרחובות פרישמן ושדרות חן, ניגש אליי אותו השוטר תורג'מן וביקש ממני להציג לו תעודה מזהה. שאלתי אותו למה וביקשתי שיקרא לקצין שיאשר שאני צריך להראות לו- הוא הסביר שהוא שוטר במדים בעת מילוי תפקידו ואני חייב להראות לו תעודה מזהה לבקשתו ולאחר ההסבר כך עשיתי- הוא מצידו רשם את פרטי בפנקס, החזיר לי את התעודה והלך לדרכו.
מיד לאחר מכן ניגש אליי אזרח ואמר לי בערך ככה: אני אקטיביסט כבר מלא זמן, ראיתי את זה קורה עשרות פעמים- קודם הם מצלמים אותך עושה עבירה (עמדתי על הכביש יחד אם 1500 אנשים) ולאחר שיש להם תיעוד שלך אישית, בעת ביצוע עבירה, בשלב מאוחר יותר של ההפגנה כשמתחיל קצת בלאגן הם ישר עוצרים אותך בלי קשר למה אתה עושה ואיפה אתה נמצא, בשורה התחתונה ידידי- אם אתה לא רוצה להיעצר כדי שתלך מכאן עכשיו. עניתי לבחור הנחמד שאני יודע את זכויותיי ושהם לא ירתיעו אותי ולא יצילחו לגרום לי לזנוח את דעותיי ואת זכותי למחות באמצעות זריעת פחד. וכך נפרדנו לשלום.
כחצי שעה לאחר מכן, הרוחות קצת התלהטו, המפגינים היו מפוזרים לשתי קבוצות משני צידי הצומת. כמה מחברי היו בקבוצה הרחוקה ממני אז רציתי להגיע אליהם. מכיוון שזכרתי מה הבחור אמר לי על כך שאני כבר נחשב כעצור החלטתי לא להתחכם ולהגיע אל חברי תוך הליכה במעברי חציה. וכך יצא שבעודי חוצה את המעבר חצייה לבד לגמרי, באור ירוק יש לציין, אותו השוטר תורג'מן קלט אותי בזוית עינו ובספרינט מרשים של 30 מטרים הגיע לעצור אותי. הוא כיפף את ידי בחוזקה ובזדון ויחד עם עוד כמה שוטרים גרר אותי לניידת. הרגע בצילום הוא בדיוק השנייה שהאזרח ממקודם צעק לי "אמרתי לך" בעודי מובל לניידת… כשהגענו לניידת בוצע עליי חיפוש. 3 שעות לפני המעצר אני, חברתי ועוד חבר שתינו שליש בירה כל אחד. אנו אנשים יחסית אקולוגים שמנסים לשמור על איכות הסביבה כך שאת הבקבוקים הריקים שמנו בתיק הגב שלי למחזור מאוחר יותר. בחיפוש אותו השוטר שגיב תורג'מן ראה את שלושת הבקבוקים הריקים ואמר לשוטרת שמילאה את דו"ח המעצר שלי: "תוסיפי שהוא מסריח מאלכוהול" – כל זה 3 שעות אחרי ששתיתי שליש בירה. אין צורך להסביר כמה שהוא שיקר, נכון? בהמשך החיפוש הוא תפס לי בחוזקה את איבר המין. זה היה ממש חזק וממש בכוונה. יצאה לי חצי פליטה חצי יבבה שאמרה: "תגיד, באת לעצור אותי או לז*** אותי?"- חצי שנייה לאחר מכן, בהנחיית השוטר תורג'מן זה הופיע בדו"ח השוטרת כ"העלבת עובד ציבור".

את הדרך לתחנת המשטרה אני והעצור הנוסף (שבינתיים הפך לחבר קרוב- ותודה למשטרת ישראל) בילינו בתא באחורי הניידת, מטר וחצי רוחב על מטר אורך, עשוי כולו ממתכת, תוך שאנו אזוקים מאחורי הגב. זה היה מפחיד מאוד, באמת. לשבת 40 דקות בניידת שנוסעת 100 קמ"ש כלוא בכלוב מתכת עם אזיקים מאחורי הגב… מה גם שהאזיקים לחצו מאוד ולקח לנו בערך חצי שעה של צעקות עד שהשוטרים הסכימו לשחרר לנו קצת את האזיקים ולבסוף גם העבירו אותם לקידמת הגוף.

הוגשה תלונה למח"ש דרך האגודה לזכויות האזרח אבל אם תקדישו 2 דקות לצפייה בסרטון היו טיוב "אנונימוס- המסר למשטרת ישראל" תבינו למה זה לא באמת ישנה שום דבר

מאותו היום, לאחר שתמונותיי הופיעו בכמה אתרים באינטרנט, משפחתי כבר לא מסתכלת עליי אותו הדבר. לכו תסבירו להם שהמשטרה כאן היא זו שלא בסדר. את הנזק התדמיתי בקרב הקרובים לי ביותר שגרם השוטר שגיב תורג'מן כבר אי אפשר למחוק- אבל אולי תעזרו לי להעביר לו את הרגשתי? ובכלל- כל הכבוד לכל אותם פעילים שממשיכים להעביר עוד ועוד מידע ברשת. האינטרנט זהו העיתון החופשי היחיד שקיים כרגע ועלינו להשתמש בו בכל הכח בימים אלו.
אף פעם לא נעים להיות בצד המותקף ע"י שוטרים אבל לכו תדעו מתי זה יהיה אתם? תעזרו להעביר מסרים כאלה שאתם רואים בפייסבוק וככה אולי נוכל לייצר פה איזשהו שינוי ביחס השלטונות אלינו, אם לא דרך מקום העבודה של אלה שפוגעים בנו אז אולי דרך משפחותיהם וחבריהם שיראו כיצד הם מתנהגים…

מסר סיום לכל פעילי המחאה- חזקו ואמצו. כולנו ה-99% וגם אם מזמנים אותכם לחקירות בלי שאתם יודעים למה, וגם אם עוצרים אותם במחאות בלי שעשיתם כלום. תדעו שאנחנו כבר לא נרפה. המחאה הזאת תמשיך כל עוד אנחנו, האנשים, נמשיך להגיע. אותי הם לא הצליחו להרתיע. אני אגיע שוב פשוט כי זאת זכותי והפעם יותר מאי פעם- גם חובתי, כי "כשחוסר צדק הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה". מקווה שגם אתם תמשיכו לבוא…

מקור

העדות של יאיר

לשוטר המסומן קוראים שגיב תורג'מן.
בעקבות פעולות המשטרה שהחלו לזמן לחקירות פעילי מחאה, מבלי לציין מדוע הם מזומנים, החלטתי לספר את סיפור התמונה.

שמי יאיר, אני סטודנט שעומד לסיים תואר ראשון בכלכלה.
בתאריך ה-12.5 הגעתי לכיכר רבין להשתתף במחאה.
מבחינתי המחאה לא הייתה מפלגתית, גם לא פוליטית, לא ימין ולא שמאל. מבחינתי המחאה הייתה קריאת מצוקה. מוליכים אותנו שולל. ככשנים הפוליטיקה כושלת זה כבר לא משנה מי נמצא שם, החלטתי לבדוק מי נמצא שלב אחד מעל הפוליטיקאים. מה שגיליתי זה שמעל הפוליטיקאים נמצאים בעלי ההון, אבל הפירמידה עוד לא נגמרת כאן. מעל בעלי ההון נמצאים הבנקים. לדעתי הבנקים והמערכת הכלכלית שהם עומדים בראשה היא זו היוצרת את כל הבעיות, הרי כל בעיותינו הם כספיות אז האמת זה די הגיוני שמי ששולט בכסף יוצר אותם, לא? ואל תטעו, לא הממשלה ולא משרד האוצר שולטים בכמות הכסף בשוק…

טוב, סטיתי קצת מהנושא, סליחה. חזרה ל 12.5
הגעתי למחאה, היה לי קשה לראות שבמחאה נגד השיטה שדורסת אותנו בחוסר צדק, הוחלט לגדר את כל המחאה בגידור בשטח מרעה שנקרא כיכר רבין תחת סמכותם הבלעדית של רועי הצאן- השוטרים.
בשלב מסויים אלפים החלו לצאת מתחומי הגדרות ולרדת לכביש. אם זרימת ההמון מצאתי את עצמי גם כן עומד על הכביש. היו שם לדעתי כ-1500 אנשים שעמדו על הכביש. לפתע ניגש אליי השוטר תורג'מן, הוא קרא לשוטר אחר ואמר לו: "צלם, צלם אותו" וכך למעשה זכיתי לצילום תקריב של כ-10 שניות מן הצלם המשטרתי. לאחר כ 5-10 מאותו הצילום, כאשר עמדתי לבדי בפינת הרחובות פרישמן ושדרות חן, ניגש אליי אותו השוטר תורג'מן וביקש ממני להציג לו תעודה מזהה. שאלתי אותו למה וביקשתי שיקרא לקצין שיאשר שאני צריך להראות לו- הוא הסביר שהוא שוטר במדים בעת מילוי תפקידו ואני חייב להראות לו תעודה מזהה לבקשתו ולאחר ההסבר כך עשיתי- הוא מצידו רשם את פרטי בפנקס, החזיר לי את התעודה והלך לדרכו.
מיד לאחר מכן ניגש אליי אזרח ואמר לי בערך ככה: אני אקטיביסט כבר מלא זמן, ראיתי את זה קורה עשרות פעמים- קודם הם מצלמים אותך עושה עבירה (עמדתי על הכביש יחד אם 1500 אנשים) ולאחר שיש להם תיעוד שלך אישית, בעת ביצוע עבירה, בשלב מאוחר יותר של ההפגנה כשמתחיל קצת בלאגן הם ישר עוצרים אותך בלי קשר למה אתה עושה ואיפה אתה נמצא, בשורה התחתונה ידידי- אם אתה לא רוצה להיעצר כדי שתלך מכאן עכשיו. עניתי לבחור הנחמד שאני יודע את זכויותיי ושהם לא ירתיעו אותי ולא יצילחו לגרום לי לזנוח את דעותיי ואת זכותי למחות באמצעות זריעת פחד. וכך נפרדנו לשלום.
כחצי שעה לאחר מכן, הרוחות קצת התלהטו, המפגינים היו מפוזרים לשתי קבוצות משני צידי הצומת. כמה מחברי היו בקבוצה הרחוקה ממני אז רציתי להגיע אליהם. מכיוון שזכרתי מה הבחור אמר לי על כך שאני כבר נחשב כעצור החלטתי לא להתחכם ולהגיע אל חברי תוך הליכה במעברי חציה. וכך יצא שבעודי חוצה את המעבר חצייה לבד לגמרי, באור ירוק יש לציין, אותו השוטר תורג'מן קלט אותי בזוית עינו ובספרינט מרשים של 30 מטרים הגיע לעצור אותי. הוא כיפף את ידי בחוזקה ובזדון ויחד עם עוד כמה שוטרים גרר אותי לניידת. הרגע בצילום הוא בדיוק השנייה שהאזרח ממקודם צעק לי "אמרתי לך" בעודי מובל לניידת… כשהגענו לניידת בוצע עליי חיפוש. 3 שעות לפני המעצר אני, חברתי ועוד חבר שתינו שליש בירה כל אחד. אנו אנשים יחסית אקולוגים שמנסים לשמור על איכות הסביבה כך שאת הבקבוקים הריקים שמנו בתיק הגב שלי למחזור מאוחר יותר. בחיפוש אותו השוטר שגיב תורג'מן ראה את שלושת הבקבוקים הריקים ואמר לשוטרת שמילאה את דו"ח המעצר שלי: "תוסיפי שהוא מסריח מאלכוהול" – כל זה 3 שעות אחרי ששתיתי שליש בירה. אין צורך להסביר כמה שהוא שיקר, נכון? בהמשך החיפוש הוא תפס לי בחוזקה את איבר המין. זה היה ממש חזק וממש בכוונה. יצאה לי חצי פליטה חצי יבבה שאמרה: "תגיד, באת לעצור אותי או לז*** אותי?"- חצי שנייה לאחר מכן, בהנחיית השוטר תורג'מן זה הופיע בדו"ח השוטרת כ"העלבת עובד ציבור".

את הדרך לתחנת המשטרה אני והעצור הנוסף (שבינתיים הפך לחבר קרוב- ותודה למשטרת ישראל) בילינו בתא באחורי הניידת, מטר וחצי רוחב על מטר אורך, עשוי כולו ממתכת, תוך שאנו אזוקים מאחורי הגב. זה היה מפחיד מאוד, באמת. לשבת 40 דקות בניידת שנוסעת 100 קמ"ש כלוא בכלוב מתכת עם אזיקים מאחורי הגב… מה גם שהאזיקים לחצו מאוד ולקח לנו בערך חצי שעה של צעקות עד שהשוטרים הסכימו לשחרר לנו קצת את האזיקים ולבסוף גם העבירו אותם לקידמת הגוף.

הוגשה תלונה למח"ש דרך האגודה לזכויות האזרח אבל אם תקדישו 2 דקות לצפייה בסרטון היו טיוב "אנונימוס- המסר למשטרת ישראל" תבינו למה זה לא באמת ישנה שום דבר

אלימות כנגד מפגינים בהפגנת ה12 למאי

הפגנה בכיכר רבין, 12 למאי

ב12 למאי נערכה בכיכר רבין הפגנה של פעילים חברתיים. בסיומה של ההפגנה נעצרו מספר מפגינים בחשד להפרת סדר. בימים שלאחר ההפגנה הופצו ברשת החברתית תמונות של שוטרים שלכאורה נהגו באלימות במפגינים. התמונות זכו לאלפי שיתופים, וגם חלק מאמצעי התקשורת הממוסדים התייחסו לטענות שעלו (דוגמא במאקו).

עקב הצטברות העדויות והחשיפה הרבה, הגישה האגודה לזכויות האזרח מכתב לגורמים הרשמיים בבקשה לחקור את תלונות המפגינים.

31 במאי 2012

לכבוד
ניצב אהרן אקסול
מפקד מחוז תל אביב-יפו
משטרת ישראל
בפקס: 03-6802022

ד   ח   ו   ף

שלום רב,

הנדון: הטמעת החוקים והנהלים המסדירים את הטיפול  במפגינים

 

אנו פונים אליך בבקשה דחופה שתפעל להטמעתם של הוראות החוק והנהלים המסדירים את הטיפול המשטרתי במפגינים ובהפגנות בקרב שוטרי מחוז תל אביב, וזאת בשל הצטברות עדויות מהפגנת ה-12 במאי בכיכר רבין, המלמדות על הפרתם השיטתית במהלכה. מניתוח עדויות שהגיעו לידינו עולה, בין היתר, כי שוטרים נהגו באלימות כלפי מפגינים, איימו במעצר בחוסר סמכות, אזקו פעילים שלא בהתאם להוראות החוק וסירבו להזדהות. ככלל, נקטה המשטרה בהפגנה זו באמצעים בלתי מידתיים אשר לא הלמו את מאפייניה, ונדרשות הנחיות מפורשות ודחופות על מנת שהתנהלות זו לא תחזור על עצמה בהפגנת המחאה החברתית הצפויה להתקיים בתל אביב במוצאי שבת הקרובה, ובהפגנות שיתקיימו בהמשך הקיץ.

להלן ניתוח ממצאי עדויות המפגינים:

שימוש בלתי סביר בכוח

1. הפעלת כוח כלפי מפגינים, אף במצבים של הפרות סדר, חייב להיות סביר ומידתי ומוגבל להשגת המטרה בגינה הופעל (ס' 3.ד.1 לנוהל המשטרה מס' 90.221.012 "הטיפול המשטרתי בהפרות סדר בהפגנות"). הוראות מפורשות אלה אינן מתיישבות עם עדויות המפגינים על אלימות רבה ובלתי מידתית שהופנתה לעברם, בנסיבות שלא הצדיקו זאת. כך, למשל מספר אחד המפגינים:

"…. שני שוטרים אחזו בי אחד בכל יד, סובבו את ידי מאחורי הגב, אזקו אותי…, דחפו את גבי ואת ראשי מטה וגררו אותי תוך הפעלת כוח פיזי רב… לאורך כל הזמן אמרתי להם 'אני לא מתנגד, אל תפעילו אלימות', אך הם המשיכו להפעיל כנגדי כוח רב ודחפו את ראשי וגבי לעבר הרצפה וגרמו לי לכאב רב… במשך יומיים שכבתי במיטה עם כאבי גב איומים".

מפגין נוסף העיד, כי בשעה שעמד על אי תנועה וצילם שוטרים המפעילים אלימות כלפי מפגינים שעמדו על הכביש, "קצין המשטרה החליט פשוט לתפוס אותי ולזרוק אותי לכביש… למרות שהבהרתי לו שאני אחצה את הכביש לכיוון השני (הרחק מההמון), ואז הוא שוב זרק אותי למדרכה ממול… האשה שהוא הטיח אותי בה עפה מהמכה עם הפנים על הכביש".

מעצר שלא על פי הוראות החוק

2. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 קובע, כי  שוטר המבצע מעצר חייב להזדהות, להודיע לאדם שהוא עצור ולידע אותו על סיבת המעצר (ס' 24(א) לחוק). מהעדויות שהגיעו לאגודה עולה כי שוטרים שביצעו מעצרים סירבו להזדהות, לא יידעו את הפעילים שהם עצורים, והגורם למעצרם נמסר להם רק כאשר הגיעו לחקירה בתחנת משטרת גלילות, זמן רב לאחר ביצוע המעצר עצמו. כך, למשל, סיפר מפגין כי הוא הבין שהוא עצור ולא מעוכב רק כאשר הוא שאל את השוטר האם הוא עצור, והשוטר השיב: "מה נראה לך? אתה באזיקים".  

 

איומי שווא במעצר

3. תופעה נוספת וחמורה שנלמדת מעדויות המפגינים היא הקלות הבלתי נסבלת שבה מאיימים שוטרים במעצר במטרה להרתיע מפגינים ופעילים אחרים. כך לדוגמא עולה מאחת התלונות, כי בשעה שפעיל צילם שוטר סמוי במהלך ההפגנה פנה אליו שוטר נוסף, והודיע לו כי במידה ולא יפסיק לצלם הוא יעצור אותו. ומפגין אחר העיד:

"כאשר ביקשתי לחצות את הכביש במעבר חציה ובאור ירוק הדפו אותי שוטרי יס"מ, כשאמרתי שזכותי לחצות בירוק ניגש שוטר והלם בבטני… לאחר מכן איים שיתקוף את אבי שהתקומם על התקיפה ואיים שישים אותי במעצר".

בשני המקרים המתוארים, כמו במקרים רבים נוספים, עשו השוטרים שימוש לרעה בסמכותם, תוך איומי סרק.

 

כבילת עצור במקום ציבורי ואופן הכבילה

4.  העדויות שבידינו מצביעות אף על כך ששוטרים אזקו מפגינים למרות שאלה לא ניסו להימלט ושיתפו עמם פעולה, וזאת תוך חריגה בוטה מנורמות מפורשות הקובעות מתי ניתן לכבול אדם במרחב הציבורי וכיצד יש לעשות זאת, המעוגנות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1966 (ס' 9א) ובפקודת המט"אר 12.03.04.  אם לא די בכך, שוטרים בחרו לאזוק את המפגינים כשידיהם מאחורי גבם – אופן איזוק כואב ומשפיל, והקשה באופני הכבילה המדורגים מהקל אל הכבד בפקודות המטא"ר (12.03.04), וזאת בנסיבות שאינן מצדיקות זאת.

5. מהאמור לעיל עולה, כי בהפגת ה-12 במאי בתל אביב הפעילו שוטרים אלימות רבה ללא כל הצדקה כלפי מפגינים, השתמשו באמצעים בלתי מידתיים לטיפול בהפרות סדר ובמפגינים לא אלימים והפרו את הוראות החוק והנהלים המסדירים את הטיפול במפגינים. גם כלי התקשורת דיווחו על שימוש מופרז בכוח כלפי מפגינים בהפגנה זו (ר' כתבת חדשות ערוץ 2 מיום 15.5.12 וכן כתבה ב"הארץ"מאותו יום).

6.  להתנהלות זו של המשטרה יש אפקט מצנן ומרתיע על פעילים חברתיים, וכבר הגיעו לאזנינו עדויות לפיהן חוששים פעילים מלממש את זכותם החוקתית לחופש הביטוי והמחאה מחשש שייעצרו או יחוו אלימות משטרתית. נראה כי קיץ זה, כמו הקיץ הקודם לו, יתאפיין בריבוי הפגנות ופעולות מחאה של פעילים חברתיים ואזרחים המבקשים למחות, בין היתר,  על מדיניותה החברתית-כלכלית של הממשלה. אשר על כן, ולנוכח העדויות המטרידות שפרשנו בפניך, נבקשך להנחות את שוטרי מחוז תל אביב לאמץ מדיניות ודפוסי פעולה שמגשימים את מטרות המשטרה בחברה דמוקרטית, כך שיובטחו זכויות היסוד לחופש הביטוי וחופש המחאה, כמו גם הזכות לשמירה על שלמות גופם וכבודם של המפגינים. אשר לאלימות הספציפית שהופעלה בהפגנה המתוארת – פנינו במקביל למחלקה לחקירת שוטרים, על מנת שתפתח בחקירה בעניין.

להתייחסותך הדחופה נודה,

בכבוד רב,

טל חסין, עו"ד

העתקים:
סנ"צ דנה עמית, היועצת המשפטית, מחוז תל אביב-יפו, בפקס: 03-6802328
תנ"צ שאול גורדון, היועץ המשפטי, משטרת ישראל, בפקס: 02-5898762

מכתב נוסף נשלח למנהל המחלקה לחקירות שוטרים, וזו לשונו:

לכבוד:
מר בני צברי
מנהל המחלקה לחקירות שוטרים
מחוז תל אביב
בפקס: 03-6899869

א' נ',

הנדון: אלימות שוטרים בהפגנת ה-12 למאי 2012

כארגון זכויות אדם, העוקב אחר אופן טיפול המשטרה בהפגנות, אנו פונים אליך כדי להביע את דאגתנו הרבה מהתנהלות שוטרי מחוז תל אביב בהפגנה שהתקיימה בעיר ב-12 למאי 2012, ומבקשים ממך לפעול בדחיפות לפתיחת חקירה יזומה בעניין, והכל כפי שיתואר להלן:

1. במוצאי שבת, ה-12/5/12, התקיימה הפגנה בכיכר רבין בתל אביב, כחלק מהמחאה החברתית, ובמקביל להפגנות שנערכו במוקדים נוספים בארץ. בהפגנה בתל אביב השתתפו אלפים בודדים של אנשים.

2. מפניות שהגיעו אלינו בעקבות ההפגנה, מסתמן כי חלק מהשוטרים שנכחו בהפגנה, חלקם שוטרים סמויים, הפעילו אלימות בלתי מוצדקת כלפי מפגינים והתנהלו באופן החורג מסמכותם. אנו פונים במקביל למפקד מחוז תל אביב לגבי כלל התנהלותה של המשטרה באותה הפגנה (העתק המכתב מצ"ב ומסומן כנספח "א"). בפנייה זו אליך נתמקד באלימות פיזית של ממש שהופעלה כלפי חלק מהמפגינים. יצוין, כי בהמשכה של ההפגנה ירדו חלק מהמפגינים אל הכביש. אף אם היה בכך משום הפרת תנאי הרישיון של ההפגנה, הרי שברור שאין בכך כדי להצדיק הפעלת אלימות שלא לצורך נגד מפגינים.

3. הפעלת כוח המופעל כלפי מפגינים, אף במצבים של הפרות סדר, חייב להיות סביר ומידתי, ומוגבל להשגת המטרה בגינה הופעל (ס' 3.ד.1 לנוהל המשטרה מס' 90.221.012 "הטיפול המשטרתי בהפרות סדר בהפגנות"). הוראות מפורשות אלה אינן מתיישבות עם עדויות המפגינים על אלימות רבה ובלתי מידתית שהופנתה לעברם, בנסיבות שלא הצדיקו זאת.

4. כך, למשל מספר אחד המפגינים:

"…. שני שוטרים אחזו בי אחד בכל יד, סובבו את ידי מאחורי הגב, אזקו אותי…, דחפו את גבי ואת ראשי מטה וגררו אותי תוך הפעלת כוח פיזי רב… לאורך כל הזמן אמרתי להם 'אני לא מתנגד, אל תפעילו אלימות', אך הם המשיכו להפעיל כנגדי כוח רב ודחפו את ראשי וגבי לעבר הרצפה וגרמו לי לכאב רב….. במשך יומיים שכבתי במיטה עם כאבי גב איומים".

בדומה, תיארה ממפגינה נוספת את האלימות שהפעיל כלפיה שוטר בשם גיא תורג'מן במהלך ההפגנה:

 "כאשר ביקשתי לחצות את הכביש במעבר חציה ובאור ירוק הדפו אותי שוטרי יס"מ, כשאמרתי שזכותי לחצות בירוק ניגש שוטר והלם בבטני… לאחר מכן איים שיתקוף את אבי שהתקומם על התקיפה ואיים שישים אותי במעצר".

מפגינה נוספת סיפרה שעמדה על הכביש ושוטר בשם יובל אשרוב ניגש אליה וביקש ממנה לחזור למדרכה. המפגינה השיבה לו כי היא רוצה לעשות זאת אבל לא מצליחה בשל צפיפות האנשים לידה. כך מתארת המפגינה את תגובתו של השוטר:

"הוא דחף אותי (יחד עם עוד חברה שהייתה איתי) בחוזקה עם החלק החיצוני של האמה ואז הכניס לי אגוף בבטן (עם החלק החיצוני של היד)".

מפגין נוסף שפנה אלינו נתקל בהתנהלות דומה מצד השוטרים:

"קצין משטרה נחמד שלא אהב שעמדתי על אי התנועה שלו, מסריט את החברים שלו מכים את המפגינים שעל הכביש מולנו, החליט פשוט לתפוס אותי ולזרוק אותי לכביש איתם, למרות שהבהרתי לו שאני אחצה את הכביש מייד לכיוון השני (הרחק מההמון), ואז שוב זרק אותי למדרכה ממול…כנראה האישה שהוא הטיח אותי בה לא הפריעה לו, כי היא עפה מהמכה עם הפנים על הכביש".

5. בנוסף לפניות שהגיעו אלינו, הכוללים את המקרים לעיל ומקרים נוספים, נחשפנו לעדויות נוספות של מפגינים שהשתתפו בהפגנה, אשר סיפרו על שימוש באלימות נגדם, שלא לצורך וללא כל הצדקה, מצד שוטרים. ראה למשל כתבתו של לירון שמם, שפורסמה בנושא, באתר mako מיום 15/5/12.

6. אין צורך להכביר במילים על החומרה שבשימוש בכוח על-ידי המשטרה, נגד אזרחים בכלל ונגד מפגינים בפרט. לצערנו אנו עדים בחודשים האחרונים למקרים אחרים – חלקם אף קשים הרבה יותר – של אלימות משטרתית נגד מפגינים, שכל חטאם היה שביקשו לממש את זכותם החוקתית להפגין. כך היה למשל, בהפגנת המחאה שהתקיימה מול כלא רמלה ב-3/4/12, אשר כללה, לפי פרסומים בתקשורת, שימוש באקדחי טייזר, הכאה באגרופים, בעיטות בעצורים כבולים ועוד. במקרה זה החליטה המשטרה להעביר למח"ש תלונות חמורות על אלימות נגד מפגינים (ראה למשל כתבתו של עקיבא אלדר, ב"הארץ" מיום 17/5/12).

7. ריבוי התלונות על אלימות משטרתית נגד מפגינים הוא מטריד ביותר. מעבר לפגיעה בגוף ובכבוד הנגרמת מכל שימוש באלימות נגד אזרח, הרי שכאשר מדובר באלימות המופעלת כלפי מפגינים, נוצרת בפגיעה נוספת קשה בחופש הביטוי, שכן אזרחים מן השורה נרתעים מלממש את זכותם להפגין אם הם חוששים מהיתקלות אלימה עם שוטרים. הדברים אינם נאמרים בעלמא – כבר הגיעו לאוזנינו עדויות לפיהן חוששים פעילים לצאת להפגין נוכח הדיווחים על אלימות משטרתית בהפגנות.

8. למח"ש תפקיד מרכזי במניעת ההעברה של מסר סלחני, שלפיו הפעלת אלימות הינה דבר של מה בכך ואף חלק מהנורמה בטיפול בהפגנות. מכאן פנייתנו אליך, שתודיע על הכוונה לפתוח בחקירה יזומה לבירור התנהלות המשטרה כלפי מפגינים בהפגנת ה-12 במאי בתל אביב. ככל שתודיע על כוונה כזאת, אנו ננחה ונעודד את המפגינים שהתלוננו, שפרטיהם נמצאים אצלנו, להגיש תלונות מפורטות במח"ש.

בכבוד רב,

עו"ד שרונה אליהו-חי

העתק:
ניצב אהרון אקסול, מפקד מחוז תל אביב- יפו, משטרת ישראל. בפקס: 03-6802022

הפניה למפקד מחוז ת"א נכתבה בסיוע טליה רמתי

לפוסט המקורי, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל.

מחאות, הפגנות ורישיונות

מחאה בישראל – קיץ 2011 [ויקיפדיה]

מתוך אתר "האגודה לזכויות האזרח".

"זכות ההפגנה והתהלוכה היא מרכיב בלתי נפרד מהזכות לחופש הביטוי. היא מהווה מכשיר מרכזי להבעת דעות, ולהעלאת סוגיות חברתיות על סדר היום הציבורי"

בג"צ 2557/06 מטה הרוב נ' משטרת ישראל

מתי נדרש רשיון להפגנה?

רשיון נדרש רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים הבאים: משתתפים בהפגנה 50 איש או יותר, היא נערכת תחת כיפת השמיים והיא כוללת תהלוכה ו/או נאומים מדיניים. החוק אינו מגדיר  מהם "נאומים מדיניים", אולם בפסיקה נקבע כי הנפת שלטים, קריאת ססמאות ושימוש במגפון אינם מהווים נאום בנושא מדיני (ס' 83 ו-84 לפקודת המשטרה).

מכאן, שלא נדרש רשיון להפגנה  המתקיימת תחת כיפת השמיים אשר  אין בה נאומים או צעדה, גם אם משתתפים בה  למעלה מ-50 בני אדם.

 באזור משכן הכנסת נדרש רשיון להפגנה מכל סוג  שהוא.

כיצד מקבלים רשיון להפגנה?

אפשר להגיש בקשת רשיון להפגנה בכל תחנת משטרה, באמצעות מילוי טופס הנמצא בתחנות המשטרה ובאתר האינטרנט: www.police.gov.il (תחנת משטרה מקוונת>טפסים). את הבקשות יש להגיש עד חמישה ימים לפני קיום ההפגנה. אם ההפגנה דחופה, ניתן לבקש לזרז את הליך האישור. עם זאת, כשמדובר בהפגנה מתוכננת מומלץ להגיש את הבקשה מוקדם ככל האפשר כדי להותיר זמן להתמודדות עם סירוב להתיר את קיומה או עם תנאים בלתי סבירים שהתנתה המשטרה לאישורה (ס' 3(ב), 3(ג) לפקודת המטה הארצי).

מי יכול לסרב לתת רשיון להפגנה ולמה?

מפקד המחוז במשטרה רשאי לדחות בקשה לרשיון במקרים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה קשה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור. עם זאת, עליו לעשות כל שביכולתו כדי שההפגנה תוכל לצאת לפועל, אף אם הדבר כרוך בהצבת תנאים לאופן התנהלותה. מפקד המחוז אינו רשאי לסרב לבקשת רשיון רק  עקב מחסור במשאבים או עקב חשש להתנגדות לה מצד ציבור אחר או מהפגנות שכנגד (ס' 85 לפקודת המשטרה, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר חירות ההפגנה).

האם המשטרה מוסמכת להתנות תנאים ברשיון ההפגנה?

המשטרה רשאית לדרוש שינויים במסלול ההפגנה, להגביל את מספר משתתפיה ולהתנות תנאים נוספים לקיומה רק כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות. החוק אינו מפרט מהם תנאים אלה אולם הפסיקה אישרה כי המשטרה רשאית לבקש הצגת אישור ממכבי אש וממד"א, ובמקרים שבהם מוקמת במה אף אישור מהנדס קונסטרוקציה וחשמל. תנאי מקובל נוסף הוא מינוי סדרנים מטעם המארגנים כל עוד שהדבר אינו מטיל עליהם מעמסה כספית בלתי סבירה. בנוסף, המשטרה מבקשת בדרך כלל אישור של מהנדס בטיחות, אולם היא אינה רשאית להטיל על מפגינים את עלויות עבודתו של מהנדס בטיחות או של השוטרים שיאבטחו את ההפגנה (בג"ץ 2557/05 מטה הרוב נ' משטרת ישראל).

לעתים נדרשים המארגנים להתחייב שלא יוצגו או יושמעו בהפגנה מסרים מסוג מסוים. בדרך כלל אין לדרישה זו בסיס ומומלץ שלא לקבלה. כמו כן, למארגנים אין אפשרות לערוב להתנהגותם של כל משתתפי ההפגנה, וכדאי לסרב לתנאי כזה על מנת להימנע ממצב שבו התחייבות זו תשמש עילה לפיזור ההפגנה.

האם המשטרה מוסמכת להתנות רשיון הפגנה באישור הרשות המקומית שבה מתקיימת ההפגנה?

לעמדת האגודה לזכויות האזרח,  התניית רשיון הפגנה באישור הרשות המקומית אינה חוקית, שכן אין בדין כל מקור סמכות לדרישה כזאת. בפסיקה אף נקבע, כי הסמכות לאשר הפגנות נתונה למשטרה בלבד (בג"ץ 5277/07 ברוך מרזל נ' מפקד מחוז ירושלים). גם פקודת המטה הארצי קובעת כי "אין צורך בהסכמת הרשות הציבורית לקיום הפגנה שנועדה להתקיים במקרקעין הפתוחים לציבור הרחב ושהכניסה אליו חופשית ואינה מוגבלת בתנאים" (ס'  6.ג, 7.ב לפקודת המטה הארצי).

האם חלים כללים שונים על הפגנה בהשתתפות אמנים?

 במקרים שבהם ההפגנה כוללת הקמת במה ומופעים עשויה המשטרה להתייחס להפגנה כאל "אירוע תחת כיפת השמיים", ולדרוש דרישות נוספות רבות כתנאי למתן רשיון. על כן מומלץ כי מארגני המחאה יבהירו בעת הגשת הבקשה לרשיון כי מדובר ב"אירוע מחאה", גם אם משתתפים בו אמנים, ולכן הנו חלק מהזכות להפגין ואין להחיל  עליו דרישות שאינן רלבנטיות למתן רשיון הפגנה.

האם וכיצד ניתן לערער על תנאים שקבעה המשטרה לקיום ההפגנה?

הניסיון מלמד כי ניתן לשאת ולתת עם המשטרה על תנאי הרשיון. אם אין הסכמה  אפשר לעתור לבג"ץ.

כיצד מתנהלת הפגנה ברשיון?

בהפגנה שקיבלה רשיון מותר למפגינים לעמוד או ללכת במקומות ציבוריים, גם אם הדבר מפריע לתנועתם של הולכי רגל או כלי רכב.  חובת המשטרה היא לאבטח את ההפגנה, לשמור על בטחון המפגינים ולסייע למימוש הזכות להפגין. המארגנים והמפגינים נדרשים לשמור על קיום תנאי הרשיון ועל הסדר.

מתי מותר למשטרה לפזר הפגנה?

קציני משטרה רשאים להורות על פיזור הפגנה רק במקרים הבאים:

• הפגנה שחייבת רשיון מתנהלת ללא רשיון.
• המפגינים מפרים את תנאי הרשיון.
• ההפגנה מסכנת את הציבור.
• משתתפי ההפגנה נוהגים באלימות.

התנהגות אלימה של מתנגדים להפגנה אינה עילה לפיזורה, אלא אם יש חשש ממשי של סכנה לשלום הציבור.

המשטרה מפזרת הפגנה שלא נדרש לה רשיון. מה עושים?

הוראה לפיזור הפגנה שאינה טעונה רשיון רק בשל היעדר רשיון אינה חוקית. גם חשש לא מבוסס להפרת הסדר הציבורי, במיוחד אם הוא מתמקד בתגובות עוינות של עוברים ושבים או מתנגדי ההפגנה, אינו מהווה בסיס חוקי להוראת פיזור. יחד עם זאת מפקד משטרה שסובר בטעות שהוראת הפיזור ניתנה כדין, עלול להפעיל כוח על מנת לפזר את המפגינים. מומלץ ליצור קשר עם מפקד המשטרה בשטח ולנהל איתו דיאלוג מנומס בניסיון להעמידו על חוסר החוקיות של ההוראה להתפזר. במספר מקרים פסק בית המשפט פיצויים למפגינים שנעצרו או עוכבו בהפגנות חוקיות שלא הייתה עילה לפזרן.

האם ומתי מותר לשוטרים להשתמש בכוח נגד מפגינים?

לשוטר מותר להפעיל כוח בהפגנות במקרים הבאים:

• לצורך ביצוע מעצר כשהמפגין מתנגד או מנסה לחמוק.
• לצורך פיזור התקהלות פרועה המסכנת את הציבור.
• כשהשוטר מותקף או כשהוא מנסה למנוע פשע.

בכל מקרה הכוח שמפעילה המשטרה חייב להיות מידתי  ומוגבל להשגת המטרה שבגינה הופעל.

על אלימות משטרתית אפשר להתלונן במחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש). לשם כך יש לתעד את פרטיו של  השוטר האלים ולערוך מהר ככל האפשר תרשומת של האירועים. כדאי לעקוב אחר גורל התלונה במח"ש (הכללים והעקרונות החלים על המשטרה בעת פיזור הפגנות, לרבות השימוש באמצעים לפיזור הפגנות, מפורטים בנוהל המשטרה מס' 90.221.012 "הטיפול המשטרתי בהפרות סדר בהפגנות").

מה עושים כששוטר מסרב להזדהות?

שוטרים חייבים לעמוד תגי זיהוי  (ס' 5א(א) לפקודת המשטרה). סירוב של שוטר להזדהות, לרבות אי ענידת התג, מהווה התנהגות בלתי נאותה, ואפשר להתלונן על כך ביחידת תלונות הציבור במשטרה. לצורך תלונה כזו כדאי לתעד כמה שיותר פרטים על הופעתו של השוטר וכן את המקום והשעה המדויקים שבהם נתקלתם בו.

האם מותר לצלם שוטר בפעולה?

צילום והסרטה שמבצעים מפגינים במקרה של היתקלות בין שוטרים לבין מפגינים הוא חוקי. דרישת המשטרה להפסיק לצלם, או בקשה למסור לידי השוטרים את המצלמה, נעשים במרבית המקרים בחוסר סמכות.

האם מותר להשתמש במגפון בהפגנות?

בניגוד לטענה הנשמעת לא אחת מצד שוטרים, שימוש במגפון בהפגנות אינו טעון רשיון מראש. עם זאת, שימוש יומיומי במגפון במהלך משמרת מחאה קבועה עשוי להוות מטרד מתמשך לציבור, ולהטות את הכף כנגד המפגינים באיזון שבין הזכות להפגין לבין אינטרסים אחרים של הציבור.

כיצד מתלוננים על יחס לא ראוי של שוטר בעת פיזור ההפגנה?

כל אדם יכול להגיש תלונה על שימוש מופרז בכוח על-ידי שוטרים למח"ש, הכפופה למשרד המשפטים. את התלונה ניתן להגיש ישירות במשרדי מח"ש השונים בתיאום מראש, בדואר, בפקס או בדואר אלקטרוני.

על התנהגות לא נאותה של שוטר, כמו אי ענידת תג זיהוי  או כל שימוש אחר לרעה בסמכות שעלול להוות עבירת משמעת, אפשר להגיש תלונה ליחידת תלונות הציבור במשטרה.

הפירסום המקורי, והמדריך המלא, באתר "האגודה לזכויות האזרח".

מג"ב לשירות האזרח

מתוך טור דעה שכתב נתיב נחמני בNRG מעריב.

"…

כבר שנים שרוב העיתונאים שמסקרים את ההפגנות במרכז מבינים שמשהו לא בסדר בשליחת ילדי מג"ב בני18 לאבטח מחאות של אנשים שמרגישים שהשלטון פוגע בהם, אבל רק במהלך ההפגה בשכונת התקווה הבנתי באמת למה.

כשנמאס לי לרוץ הלוך ושוב אחרי מאות תושבי שכונות הדרום הזועמים, הבנתי שסביבי אין שוטרים, אז החלטתי לחפש אותם. נטשתי את ההמון הזועם ופניתי לסמטאות החשוכות היוצאות מהשוק. באותו הרגע נחשפו לעיניי 7-8 שוטרי מג"ב עומדים ביחד, ללא מעש ומדברים בינם לבין עצמם. "תעלימו עין, חברים, גם אנחנו היינו במג"ב", קרא לעברם צעיר כועס, ספק עבריין, שחלף על פניהם בדרך לשמשה הבאה. החלטתי להישאר ולראות.

אותה קבוצה, שהבחינה בי, מיהרה להתקפל מהמקום וחברה לקבוצה נוספת של מגב"ניקים, גדולה ממנה, ששהתה גם כן בסמטה חשוכה. הם היו בערך 20, כוח לא מבוטל, אבל מתבטל. זיהיתי את אחד מהם כמפקד הכוח וניסיתי להתקרב כדי לשמוע מה הוא אומר לאנשיו. "אין מה להתרגש, הם בסך הכל ילדים", אמר המפקד רבע שעה בלבד לאחר שאותם "ילדים" ניפצו שמשות של רכב שבו נסעו נתינים אפריקאים שבנס ניצלו מלינץ', בזכות קבוצת שוטרים "כחולים" שהתעשתה וחילצה אותם משם.

אך לפתע זיהה המפקד הנחוש את הסיכון האמיתי בשטח. הוא הבחין בי וסימן לי להתרחק מהמקום. המשכתי לעמוד. מאוד רציתי לשמוע ובהמשך להשמיע באוזני הציבור את ההוראות שמקבלים שוטרים בסיטואציות רגישות שכאלו. אותם שוטרים, שצפו מראש אך לא הצליחו למנוע את הפרות הסדר.

אחד מסגניו מיהר לפנות אליי (פיזית כמובן) ובדחיפות חזה יציבות להרחיק אותי סנטימטרים בכל פעם. הזדהתי כאזרח מדינת ישראל, הוצאתי ארנק והצעתי להציג תעודת זהות, אמרתי שאני עיתונאי וביקשתי בסך הכל לעמוד ברחוב החשוך מרחק שני מטרים מהם, אך התשובה לא איחרה לבוא. המפקד הרגיש מיהר לצאת מבין אנשיו בשעיטה לכיווני, כדי להראות לסגנו איך צריך לנהוג, ודחף אותי בעוצמה משם.

נוספו לכך עוד דחיפות ושום התגרות מצדי, אלא בקשת רשות חוזרת ונשנית לעמוד ברחוב. האיום הקבוע לא איחר לבוא: "נעצור אותך בגין הכשלת שוטר". רק כחצי שעה לאחר מכן, כשראיתי שוב את המפקד, ביקשתי מצלם מעריב רענן כהן לתעד את פניו.

המפקד ביקש ממני להתלוות אליו הצידה, התנצל וניסה להסביר שלא ידע שאני עיתונאי. שאלתי אותו אם תפקידי אמור לשנות לו משהו ואם זה בסדר שינהג כך לאזרח כמוני שאינו עיתונאי. עוד שאלתי איך, מתוך המון זועם שרץ אחוז אמוק ברחוב הסמוך, הוא בחר בי כאיום המיידי. כמובן שתשובות לא היו לו.

אבל לצערי הבנתי שלא מדובר בחוויה אישית שלי או בשיקול דעת מוטעה של מפקד וחייליו, אלא בחוסר יכולת כללית של המשטרה לנהל את עצמה בשטח, עם תיבול קטן של אפליה. בהפגנות רבות של "המחאה החברתית" אותן סיקרתי, אסור היה למפגינים לרדת אל הכביש. מדי פעם נתנו להם "לפרוק עצבים" על ידי חסימות תנועה יזומות, אך באופן כללי, נוהגים שוטרי מג"ב בהוראתם של מפקדי "המשטרה הכחולה" לשלב יחד ידיים וליצור גדר אנושית.

מי שמעז לנסות לעבור את אותה הגדר, גם אם מסביב, נעצר – והיו גם מקרים שזה קרה לעיתונאים. כי בכבודו של שוטר מג"ב, צעיר, חסר ניסיון בחיים ובתפקידו בכלל, אסור לפגוע.  גם אם זה בגלל שאתה פשוט לא מסכים לעשות כל דבר שהוא אומר לך.

בהפגנה בשכונת התקווה, לא הייתה גדר. לא פיזית ובטח שלא אנושית. היה רק המון זועם שרץ חופשי לכל הכיוונים…"

לכתבה המלאה, שהתפרסמה במאי 2012 בNRG מעריב.

להיות שוטר- ערן ורד

סרטון אנטיתדמית שמתעד אלימות שוטרים, חניות לא חוקיות, איומים ועוד, בעריכת ערן ורד.

תקיפת שוטר

התפרסם בפייסבוק ב8 לאפריל:

לאשה שבתמונה קוראים נאוה, והיא חברה שלי ואני אוהבת אותה וסומכת עליה הרבה יותר מכל אלו שקוראים לעצמם המנהיגים שלנו.
התמונה הזאת צריכה להדיר שינה מעיניכם כי נאוה נעצרה באלימות קשה אמש בהפגנה בתל אביב. היא נעצרה בברוטליות בעת שנלחמה על הזכויות של כל אחד ואחת מאיתנו. תקראו לזה קוטג', תקראו לזה יוקר המחיה, לא אכפת לי איך תקראו לזה, מה שרומסים לנו מתחת לאף זה זכויות יסוד.
הזכות למחאה היא זכות דמוקרטית בסיסית ואסור לעבור בשתיקה על כל רמיסה שלה.
הקלות הבלתי נסבלת בה המשטרה יכולה להאשים את נאוה על תקיפת שוטר (!), והקלות הבלתי נסבלת שבית המשפט מכריח את כל העצורים לחתום על התחייבות שלא להשתתף בהפגנות ופעילות מחאה עד תום ההליכים, צריכה להטריד אתכם מאד. כי היום זה נאוה, ומחר זה אתם. ואם תרצו יום אחד למחות כאן על משהו אולי תגלו שזה מאוחר מדי.

עיתונאי מעיד על מעצרים ועיכובי שווא

מתוך טור דעה שכתב ניר גונטז':

" 3 פעמים נעצרתי/עוכבתי על ידי שוטרים במהלך עבודתי העיתונאית. ב-3 הפעמים סיבת המעצר הייתה מופרכת וחסרת הגיון. פעם אחת היה זה קצין הבילוש של יחא"ה שחשב שלצלם עד מדינה (בפרשת הולילנד) זו עבירה רק משום שעל זהותו של העד מוטל חיסיון. בכדי למנוע ממני לצלם את העד הוא אזק אותי, והוביל אותי כפות בנידת שלו.

פעם אחרת הייתה כאשר קצינת משטרה בדרגת סגן-ניצב (דוברת מחוז תל-אביב בזמנו) סימנה לי עם ידה להתקרב אליה דרך הסס"ל המשטרתי – עובדה שלא מצאה חן בעיני שוטר סיור שהחליט לעצור אותי משום שעברתי את הסס"ל. רק מעברו של מפכ"ל המשטרה דאז ליד הניידת שבה ישבתי ולאור מחאות חברי העיתונאים שצפו בקומדיה (ובראשם אבי אשכנזי ממעריב) שוחררתי. לפני מספר שבועות קבלתי הודעה משטרתית אודות סגירת התיק נגדי.

הפעם השלישית הייתה כאשר אני וחברי נתיב נחמני, סיקרנו הפגנת חרדים ביפו. החרדים המפגינים עשו זאת כשהם חוסמים את הכביש. נחמני ואני שוחחנו עמם כשאנו עומדים גם כן על הכביש. 2 יס"מניקים החליטו לפזר את אלפי המפגינים בכך שציוו דווקא על 2 העיתונאים לעלות למדרכה. סירבנו ונדבקנו לחבורת החרדים, כתבנו וצלמנו, השוטרים – נחושים מאין כמותם – עצרו את נתיב באלימות. אני עוכבתי ולחובתי נרשם דוח תנועה בגין "עמידה על הכביש שלא בתפקיד". לבסוף נתיב שוחרר והדוח נגדי בוטל ונזרק לפח…"

לטור המלא- http://www.ice.co.il/article/view/318225

סירוב להזדהות, ונגיחה של שוטר יס"מ

פורסם בפייסבוק ב13 למאי, על ידי א.ו:
קצין המשטרה המצולם [ התמונה לא מצורפת בשלב זה, כדי לכסות את עצמנו מתביעות] נגח בראשי במהלך ההפגנה אתמול. הוא נגח בי כשביקשתי לדבר עם הקצין האחראי ולהתלונן, כעורך-דין, על כך שפקוד שלו תקף אותי וסירב להזדהות. הוא תקף אותי בתגובה לבקשתי לשוחח איתו, ללא כל התגרות מצדי. זה קרה מהר כלכך שלא הספקתי להבין מה קורה. זה גם כאב. מעבר לכאב הפיסי המוחשי – מוחשי מדי – היה זה כאב על המקום שבו אנו עומדים. האם אעז לעמוד על זכויותי גם מחר? האם אגיע להפגנה הבאה, כשבקשה פשוטה להזדהות כמעט ועלתה לי בזעזוע מוח ואף שבור? בכנות, אני לא יודע.

שעה לאחר מכן ראיתי את הקצין שוב. החלטתי לא להיכנע לאלימות וביקשתי שיזדהה. בתגובה, הוא הצמיד אלי ארבעה שוטרים (!), אחד מהם עם מצלמה. הוא הורה להם לא לזוז ממני לרגע, לא להפסיק לצלם אותי ולעצור אותי ברגע שאדרוך על הכביש. לאחר מכן הסתכל אלי, חייך ואמר: "נראה אותך גבר עכשיו".

בכנות, לא חיפשתי להיות גבר. ממילא אני לא בטוח שהייתי עושה עבודה טובה מדי בזה, לפחות לא במונחים שלו. ביקשתי לעמוד ברחוב ולומר שמתרגש פה כבר הרבה מאוד זמן משהו רע. במקום זאת, משהו רע – בדמותו של הקצין הזה – התרגש עלי.

אני לא יודע אם אגיש תלונה במח"ש. אין לי ראיות ומן הסתם, תוגש תלונה נגדית כלפי (הם כבר ימצאו משהו). אני גם לא בטוח שיש טעם בכך. אפילו את הפוסט הזה, באיחור של יום, בקושי הבאתי את עצמי לכתוב. משום מה, הכתיבה קשה יותר ממה שחושבים.

אפשר לקחת את זה למקומות שונים: לפער שבין הריקנות הא-פוליטית של ההפגנה בתחילת הערב לאלימות עודפת שכיסתה – אבל גם חשפה – את היעדר התכלית שלה; למחשבה על אלו שביחס אליהם המשטרה באמת מרשה לעצמה להיות עוד יותר אלימה (כלומר, לא סטודנטים ישראלים בת"א, אלא אפריקאים, פלסטינים ושכבות מוחלשות נוספות); לשאלות על המקום שבו אנו חיים ועל המקום בו היינו רוצים לחיות ואותו אנחנו מדמיינים מחדש בכל הפגנה ובכל פעם שאנחנו פועלים, פוליטית, כאן ועכשיו".