בסוף חודש יוני השנה, התקיימו בתל אביב אירועי "לילה לבן" בחסות העירייה. במסגרת אירועי לילה לבן מתקיימות הופעות, אירועי תרבות ובידור לכל אורך הלילה ובהם משתתפים עשרות אלפי בני אדם.
פעילי מחאה חברתית התכוונו לציין בערב זה, בפעם החמישית את "הלילה השחור" – ערב של תרבות ומחאה בדרום תל אביב, לצד אירועי"לילה לבן" שמקיימת עיריית תל אביב. האירוע, שהיה אמור להתקיים בבית תנועת “אחותי” ברחוב מטלון 70, היה אמור לכלול הופעה של יהודה קיסר ולהקתו, הופעה של טובול, קריאת שירה מזרחית והצגת תערוכה שחורה. לארגון האירוע היו שותפים קואליציית "לבי במזרח", "אחותי", קפה גיברלטר וקבוצת "הלא נחמדים" ("הארץ").
אך היוזמה החברתית האלטרנטיבית נתקלה בהתנגדות מעוררת תמיהה של משטרת ישראל.
בתשע בערב, לפני פתיחת האירוע, כשבבית אחותי התאספו כעשרים איש, פרצו פנימה שוטרי מג"ב ושוטרי יס"מ, ניתקו את המוסיקה בטענה שזו הפרעה לסדר ציבורי וכי המסיבה נערכת ללא רישיון ודחפו את הפעילים אל מחוץ למבנה. שולה קשת, מנהלת בית אחותי, ומשה כהן, ממובילי ה"לא נחמדים", נעצרו לחקירה כשסירבו ככל הנראה להתפנות. הם הובלו לתחנת המשטרה בסלמה שם עוכבו למשך כשעתים עד ששוחררו ללא תנאי (מגפון).
עורך הדין מרטין קיאל, שמייצג במקרים רבים את פעילי המחאה החברתית כותב בבלוג שלו:
אני עדיין לא בטוח שאני מבין למה בדיוק עכבה המשטרה את משה ואת שולה.
אתמול בלילה התקיים הלילה הלבן בת"א, וכל רחובות ת"א הוצפו בכמות מדהימה של אנשים, שבאו להשתתף בפעילויות השונות שהתקיימו ברחבי העיר במתחמים השונים וגם מחוץ להם. כל מי שהסתובב בת"א אתמול בלילה – גם מחוץ למתחמים – ראה הרבה מאוד אנשים ברחובות).
בסביבות 21:30 קיבלתי טלפונים והודעות על כך שעצרו את משה כהן ואת שולה קשת במסיבת "לילה שחור" בבית אחותי. בירור נוסף העלה שהם עוכבו בגין חשד להפרת שלום הציבור ועל פי ס' 78 (כנראה לפק' המשטרה). אז עשיתי את דרכי בין הפקקים והאנשים ברחובות אל תחנת סלמה, לשם נלקחו.
…היומנאי קישר אותי בטלפון שבתחנה עם קצין החקירות, וזה הודיע לי שהוא החליט שאני יכול להיפגש רק עם אחד מהמעוכבים, כיוון שלדעתו יש ניגוד עניינים בין המעוכבים. אמרתי לו שזאת לא החלטה שלו וביקשתי לדעת על בסיס מה הוא "החליט" שיש ניגוד עניינים. הוא אמר שהוא לא יכול ולא חייב להגיד לי.
התייעצתי עם עו"ד ברק כהן ועו"ד גבי לסקי (שעזרו לי לאורך כל הערב ואני מנצל את ההזדמנות כדי להודות להם שוב) – שהופתעו בדיוק כמוני מכך ששוטר מרשה לעצמו להחליט בענייני אתיקה של עורכי דין, בעניין שבין עורך הדין ללקוחו. חזרתי אל התחנה וביקשתי לעלות לדבר עם הקצין. הם סוף סוף ניאותו להכניס אותי לדבר עם קצין החקירות.
קצין החקירות חזר על עמדתו שיש ניגוד עניינים ולכן אני לא יכול לדבר עם שניהם. ביקשתי שייתן לי את ההחלטה בכתב. קצין החקירות ענה שהוא לא עובד אצלי והוא לא חייב לתת לי את ההחלטה בכתב (אחר כך הוא ריכך את האמירה ואמר שאם יש טופס לעניין, הוא ייתן לי טופס עם ההחלטה).
ביקשתי את פרטיו והודעתי שאני אשקול להגיש תלונה על כל העניין הזה. חזרנו לדבר על "ניגוד העניינים" שהקצין החליט שקיים. עכשיו הוא "שינה גירסה" ואמר שבעצם זה לא ניגוד עניינים, אלא שהמעוכבים מוחזקים בנפרד והוא חושש שאני אעביר מידע ביניהם. אמרתי לו שאם הוא חושד בי שאני אשבש מהלכי חקירה, הוא מוזמן לפעול בהתאם. הוא אמר שהוא לא חושד בי ואז החליט להתקשר אל קצין בכיר יותר.
תוך כדי שיחת הטלפון השתנתה הבעת הפנים של הקצין והבנתי שהוסבר לו שהוא לא יכול להחליט בעניין שבין עורך הדין ללקוחו. הטון הלעומתי והאגרסיבי משהו של הקצין השתנה ובידידות מרעננת הוא אפשר לי לגשת אל המעוכבים.
כשהגעתי סוף סוף אל המעוכבים ביקשתי מהשוטרים שהשגיחו עליהם שיאפשרו לי למצוא מקום להיוועץ עמם (הם הוחזקו במרחק קצר אחד מהשני ולמעשה דברו ביניהם בקלות ומבלי שהשוטרים יתערבו בזה). ביקשו שאמתין שוב.
בעוד אנחנו ממתינים מגיע קצין משטרה אחר, שטרם דיברתי איתו, ומבקש לקחת את שולה לקומה אחרת. אמרתי לו שאני דורש לדבר איתם לפני החקירה, ואז הקצין אמר לי שבעצם מה שהם רוצים לעשות זה שימוע.
שימוע לפני מה? לפני הוצאת צו סגירה לבית אחותי.
אמרתי לו שאם כך, אני מבקש לדחות את השימוע כדי להיערך אליו כראוי ולבצע אותו כחוק, במועד אחר, ולא במחטף לילי. זאת היות שאין שום עניין בוער (בפרט אחרי שהמשטרה נכנסה בכח עם כמה שוטרים, עכבה את שולה ומשה ונעלה את המקום אחרי שלקחו משולה את המפתחות בכח).
הם הודיעו לי שאין ברירה וחייבים לעשות את זה באותו רגע. השעה היתה כבר לקראת חצות. התבקשנו לעלות לקומה הרביעית, שם הכניסו אותנו לחדר ישיבות בו היו שלושה קצינים אחרים. אז הם הסבירו שהעיכוב לא היה בשל חשד לעבירה, אלא כדי לקיים את השימוע. צו הסגירה נדרש, כדי למנוע את הופעת האמן לדבריהם, שטעונה רישוי.
ביקשתי שנדבר לפני שהוא מתחיל בשימוע כדי לראות אם אפשר להגיע להבנה כלשהי שתמנע את מתן הצו, כמו למשל שנדאג בעצמנו לביטול ההופעה מבלי שיינתן הצו. כשנראה היה שהגענו להסכמה כזאת, התחיל קצין המשטרה לרשום, על גבי טופס השימוע, כאילו הסכמתי שיינתן צו ושאנחנו מבקשים לסגור את המקום בעצמנו… ביקשתי שירשום שהדברים שהוא כותב אינם משקפים את מה שאני אמרתי ושאני מתנגד למתן הצו.
הקצין הואיל לרשום עוד כמה דברים לבקשתי – רציתי להעלות את כל הטיעונים האפשריים לפני ההחלטה ושיירשמו – עד שלבסוף החליט שהוא מפסיק לרשום את מה שאני אומר, סימן שהוא נותן צו, חתם עליו וביקש משולה שתחתום עליו.
יוון שלא נתן למי מאיתנו לקרוא את מה שכתב, שולה סירבה לחתום עליו, הוא אמר לה שהיא תוכל לקרוא את ההעתק שהוא ייתן לה אחרי שתחתום… (כי זה הגיוני קודם לחתום ואח"כ לקרוא על מה חתמת). גם כשאני ביקשתי לקרוא את מה שכתוב אמר שאני אקרא את ההעתק.
כך קרה שקיבלנו את העתק הצו בלי לחתום עליו, בו נאמר שאין מניעה להפעיל את המקום לכל מטרה שאינה טעונה רישוי ושיש להפסיק את הופעת האמן. זאת גם היתה ההנחייה שהקצין נתן לשולה בע"פ. בזה הסתיים העיכוב.
כמעט בכל פעם שאני מגיע לייעץ או לייצג עצורים בתחנת משטרה, אני נתקל במכשולים כאלה – והכח הרי אצלם. אני לא יכול להתפרץ לתחנת המשטרה ואם היומנאי מחליט שהוא לא מדבר איתי, אין לי שום דרך להכריח אותו להקשיב או לעשות משהו. אין אפילו טלפון של מישהו בלשכת עורכי הדין או בבית המשפט שידאג להזכיר למשטרה את חובותיה.
לא בכל תחנת משטרה זה ככה, ואני כן רוצה לומר מילה טובה, למשל לתחנת "שכונות" בדרום ת"א, שם היחס, גם ברמה האישית וגם מקצועית – היחס אל זכויות העצורים – היה טוב ומקצועי.
מפתיע שדווקא במטה מרחב יפתח, נתקלתי בקצין חקירות שנוטל לעצמו חירות להחליט בעניינים שבין עו"ד ללקוחו ומסרב להקשיב כשמסבירים לו שהוא לא יכול למנוע מפגש של לקוח עם עורך דינו מהסיבה הזאת; ואלמלא שרתה על אותו קצין רוח נדיבה שגרמה לו להתקשר למפקדו, ייתכן שהדברים היו נראים הרבה יותר גרוע.
סיכומו של דבר, נראה לי שאפשר היה לסיים את העניין הזה בלי עיכוב של איש, באמצעות בקשה פשוטה שלא תתקיים הופעת האומן. בטח שלא היה צורך בשימוע בחצות הלילה ומתן צו. מטריד עד כמה קל לעכב אדם , ומטריד עוד יותר שזהו יחס המשטרה לזכויות מעוכבים, עצורים ועורכי דין בכלל.
מצער מאוד שאין כל גורם, לא בלשכת עורכי הדין ולא במשטרה עצמה, שאפשר לפנות אליו במצבים כאלה, כדי שייתן הנחייה ברורה לשוטרים שנוטלים לעצמם חירויות וסמכויות לא להם. [לפוסט המלא בבלוג של עו"ד קיאל]
תגובת המשטרה לאירוע:
"מדובר במסיבה שלא קיבלה רישיון ומהווה סכנה לשלום הציבור וביטחונו. נציגי המשטרה פנו למארגנים מבעוד מועד להסדיר את הרישיון, אך נענו בסירוב". עוד מסרה המשטרה כי שולה קשת הובאה לשימוע במרחב יפתח בשל קיום מסיבה בלא רישיון. מוקדם יותר, לפני תחילת האירוע, אמרה קשת כי אף שלא התקבל אישור רשמי מהמשטרה, "דיברנו אתם והם מאפשרים את האירוע, בתנאי שנשמור על הסדר".
המאבק באלימות שוטרים בישראל 