מעצר ועיכוב בהפגנה ברעננה

אדם אחד נעצר, ואחרים עוכבו לחקירה בהפגנה שנערכה ביום שישי ה-4.1 מול ביתו של שר האנרגיה והתשתיות עוזי לנדאו ברעננה.

המפגינים, תושבי עמק חפר, מחו על ההחלטה להקים מתקן זיקוק גז בתחומי המועצה.

"המפגינים, הניפו שלטים נגד הקמת מפעלי הגז ביבשה ובעד הקמת מפעלי הגזבים, ונגד התמיכה של השר בחלופה היבשתית שעלולה לסכן חיי אדם מבלי שבדק והשווה אותה לחלופה הימית. כל זאת בניגוד להוראת בית המשפט העליון.

בין היתר, דרשו התושבים, מהשר לנדאו, להיפגש איתם ולהסביר להם את פשר תמיכתו בפרויקט הבעייתי. כעבור 20 דקות, החלה המשטרה בפיזור ההפגנה, אדם אחד נעצר ונלקח לחקירה במשטרת כפר סבא, ועוד כמה עוכבו לחקירה". [מקור: כאן-נעים]

יוני ארי, ראש מטה מאבק התושבים, מספר כי ההפגנה תואמה מראש עם המשטרה, וזכתה לאישורים הנדרשים.

ארי כותב: "בהתאם לרישיון ההפגנה, הגיע כוח שיטור של ארבע שוטרים למקום. קצין המשטרה הצעיר הסביר איפה מותר לעמוד (על המדרכה) ובהתאם לזאת פעלנו. במשך חצי שעה הכל התנהל כשורה.

לאחר חצי שעה, יצא המאבטח מביתו של עוזי לנדאו, שככל הנראה שהה בביתו, ובדק מה ה"רעש" בחוץ.

ההפגנה הייתה מאורגנת, האווירה היתה מצויינת, המפגינים עמדו וצעקו את הסיסמאות שהכנו מראש. לאחר כחצי שעה, קבוצה קטנה של נערים, עברה לצד השני של הכביש, ועמדה בסמוך לשוטרים, שלא העירו להם לחזור לצד השני של הכביש.
הקבוצה השנייה, הצטרפה לקבוצה הראשונה ועברה את הכביש גם היא וצעדה לעבר הצד השני של הרחוב.

בשלב זה, כוח השיטור איבד את שלוותו, וביקש לחזור לצד השני של הרחוב. אחד התושבים המבוגרים שהיה בהפגנה והגיע עם בתו בת השלוש, המשיך לצעוד וצעק קריאות עידוד למפגינים.
בשלב זה, אני הייתי במעלה הרחוב, והעברתי הודעות לעיתונות ומספר תמונות על ההפגנה באמצעות הטלפון הנייד.
קצין המשטרה הצעיר, שראה את קבוצת התושבים עוברים את הכביש, איבד את העשתונות ועצר את התושב המבוגר מיד באמצעות צוות השוטרים שהיה במקום. כל המקרה לקח מספר שניות!
כמי שהגיש את הרישיון להפגנה, הוזמנתי לחקירה במשטרת כפר סבא, נחקרתי והוזהרתי בהתאם לחוק.

עיכוב בהפגנה מאושרת ברעננה

אני חייב להגיד, שהופתעתי מהתגובה של משטרת ישראל!
אף אחד מהמפגינים לא התכוון להפר את הסדר ולא הייתה אווירה של בלאגן באוויר! הפגנה נועדה להעביר מסר של תושבים מודאגים!
התושבים פעלו בכלים הדמוקרטיים של מחאה לגיטימית.
ואם היתה אי הבנה, וטעות בשיקול דעת, השכל הישר היה צריך להרגיע את השטח ולמנוע את המעצר ואת החקירה במשטרה!

אנחנו נמשיך להפגין! נמשיך לצאת ולהשמיע את קולנו!
אני קורא לכל המפגינים לשמור על הכללים ולא לחרוג מכללי הרישיון!
ואני קורא למשטרת ישראל לעשות בדק בית על המעצר היום!". [מקור: j14- צדק חברתי].

עו"ד רוזנבלום בפנייה למפכ"ל ולשר לבטחון פנים

עו"ד גדעון רוזנבלום
רחוב אוסקר שינדלר 24
טלפון 03-6483654
פקס' 0506-811-836
דוא"ל g1240@bezeqint.net
ת ל – א ב י ב 6930183
יום רביעי, 27 יוני 2012

לכבוד לכבוד
מר יצחק אהרונוביץ מר יוחנן דנינו
השר לביטחון פנים מפכ"ל משטרת ישראל
ת.ד. 18182 המטה הארצי
י ר ו ש ל י ם 91181 ירושלים

א.נ.

הנדון: הפגנה בלתי חוקית ?

ככל שנוקפים הימים, הולך ומתברר כי בסיכול ההפגנה בשדרות רוטשילד, הסגל של המשטרה ביצע את כל השגיאות האפשריות:

1. ב'הפגנה לא חוקית' – אתם מאשימים את המפגינים. מדוע? כי הם לא טרחו לבקש מהמשטרה רשיון להפגנה. זאת אף היתה התואנה, ששימשה את המשטרה בבקשה לעצור עשרים מפגינים עד תום ההליכים.

אילו בדקתם כהלכה, הייתם נוכחים לדעת כי המפגינים לא נזקקו, כלל, לקבל רשות להפגין: החוק והכללים שנקבעו בידי המשטרה, מתנים את הצורך ברישיון בהתקיים שלשה תנאים מצטברים:
א. ישתתפו בה חמישים איש ויותר.
ב. ההפגנה עתידה להיערך תחת כיפת השמים.
ג. ההפגנה כוללת תהלוכה ו/או נאומים מדיניים.

הכלל השלישי לא קויים ולא נועד להתקיים. לכן, המשטרה גרסה בטעות כי יש צורך ברישיון להפגה.

2. כאשר המפגינים ביקשו לנטוע אוהלים בשדרות רוטשילד נוצרה סימביוזה 'מופלאה' בין פקחי העיריה לבין המשטרה. על פי הנחיית ראש העיריה, המפגינים לא איפשרו למפגינים לטעת אוהלים בקרקע ונהגו, לצורך כך, באלימות. אילו השוטרים עמדו בצד "בהיכון". מדוע? כאשר המפגינים הגנו על האוהלים בגופם, בהגנה פסיבית, השוטרים יצאו למערכה כדי לסייע לפקחים האלימים.

3. אמיר אורן, פירסם בעיתונו 'הארץ': "בשלב זה, הפך החיכוך לאלים, כאשר השוטרים נחפזים לפעול יחד עם פקחי עירית תל-אביב". אכן, הוא צדק כשגרס: "המשטרה צריכה לתאם עם הפיקוח העירוני אך לא להיגרר אחריו". לכן, שיקול הדעת של ראשי המשטרה היה מוטעה מעיקרו, והאלימות היתה, בסופו של דבר, של המשטרה ולא של המפגינים.

הסברו של תנ"צ יורם אוחיון, בראיון לטלויזיה, כי המשטרה באה "להגן על הפקחים", היה פתטי. המשטרה היתה חייבת להתערב, במקרה זה, רק אם המפגינים היו מפריעים לתנועה – אולם לא לסייע לעבודת הפקחים.

נהפוך הוא. חובתו של תנ"צ אוחיון היתה להורות לפקחים להפסיק את האלימות שגילו כלפי המפגינים שלא הפריעו לאיש ולהתרות בהם: "חידלו להפעיל אלימות! עליכם לפנות לסיוע מבית המשפט. לא לפעול בכוח! " זאת לא עשה, אלא את היפוכו של דבר.

הטעות בשיקול דעת של תנ"צ יורם אוחיון, הביאה לגירוש בלתי חוקי של המפגינים משדרות רוטשילד והבעירה את האש שמפקד נבון היה מונע. 

4. על מהלך ההפגנה, אין צורך להרחיב. צפינו באלימות המשטרה במידה 
שלא הורגלנו לה.אין טוב ממראה עיניים. נגד המשטרה עמד ציבור שקט, שהוכיח את עצמו. הם מיטב ילדינו. לא תמצאו בארץ נוער נורמטבי מהם. רוב הציבור הישראלי עומד לצידם. אינני מכיר מגזר כה רחוק מאלימות כמותם.

לא אצא בהגנה על בודדים המנפצים רכוש ונוהגים באלימות. אולם מדוע להעניש את הכלל?! אלמלא הפרובוקציה של המשטרה, בשדרות רוטשילד, דבר לא היה קורה.

5. לא ראיתי פקחים מוכים. לא שמעתי על שוטרים שנפצעו בהפגנה. אולם שמעתי, גם צפיתי, בתלונות על שבירת גפיים, על גרירת אנשים בגסות, על מכות, על פציעות, על חבלות על חבורות כחולות ועל סגן ניצב יוסי שפרלינג, שתפס בגרונה של מפגינה תמימה בשם מאיה גורקין וטילטל אותה באכזריות, שוב ושוב. איש חסר עכבות זה, צריך להושיב מעבר לשולחן, במשרד, למרות דרגתו הגבוהה.

רע, אדוני השר. רע אדוני המפכ"ל. לא למשטרה כזו ייחלנו.

6. תמהתי, מדוע אזקתם את העצורים ? שמא היה לכם חשש שיברחו ממכוניות האסירים? אף במעצר במשטרת 'גלילות' הותירו אותם אזוקים עד להבאתם לחקירה.
אנא, מפכ"ל נכבד. שנן באוזני שוטריך, חזור ושנן: יש מגבלות לאיזוק עצורים. קרא באוזניהם את ההנחיות שהמשטרה שהמשטרה עצמה פירסמה, בדבר כבילת חשוד במקום ציבורי ('הודעות המטא"ר 2/04) . אסור לה למשטרה, המופקדת על שמירת החוק, לפגוע ב'חוק כבוד האדם וחרותו'.

7. הביזיון הגדול, לגבי דידי, התרחש דווקא לאחר מעצרם בתחנת המשטרה "גלילות". זו פרשה העומדת בפני עצמה ואסור להשלים עמה: אף כוס מים לא הוצעה לעצורים במשך 10 שעות מאז מעצרם. אסרו עליהם להשתמש בטלפון כדי לטלפן לביתם.

עיתונאית בשם רעות יפעת, שנקלעה לאירוע לצורך עבודתה בתחנת הרדיו החינוכית, נעצרה, הובלה לאחר כבוד לבית המעצר בגלילות כשהיא אזוקה. היא חולת סוכר וחשה ברע. היא ביקשה משוטרת שתספק לה תרופה אולם, לא רק שהשוטרת סירבה לה אלא אף ביזתה אותה: 'את רשאית להתעלף אם את רוצה", היא אמרה לה ולא הגישה לה מאומה.

זו לא המשטרה לה פיללנו. זו פרשה שיש לחקור אותה עד תום ולאו דווקא בקשר למעצר המפגינים. אפילו כלפי עבריינים מועדים אין מתנהגים כך. זו הפעם, אין להתלות בטענה ש'אין כסף'. לא כסף חסר. לב חסר. היטיב לעשות ערוץ 10 של הטלויזיה שהגדיר את האירוע בכותרת: "לב של אבן".

אולי, טוב הדבר שהפרשה הזו התרחשה והציבור גילה כיצד אתם מתייחסים בכלא המעצרים לבני אדם. זה לא שירות בתי הסוהר. זו משטרת ישראל. אין הגדרה מתאימה יותר מחרפה! אין לעבור על כך בשתיקה!

(במאמר מוסגר אוסיף: בהיות נער בתקופת המנדט, ביקרתי מדי חודש את אחי, שהיה עצור על ידי הבריטים, במשך שלש שנים, במחנה המעצר 'לטרון'. היחס של השוטרים הבריטים, אויבי הישוב העברי, היה הוגן. הסוהרים הבריטים לא היו מסרבים להגיש כוס מים לעצור עברי.
בהיותי בן 12, נשלחתי, לבדי, לכלא יפו הערבית, שם היה עצור אח אחר שלי, כדי להביא לו אוכל. השוטרים הערביים התייחסו אלי ביתר כבוד וחמלה מאשר היחס המשפיל שהשוטרים העבריים גילו השבוע כלפי העצורים במשטרת 'גלילות'. אם תחפשו ב"גוגל" מידע על 'אלימות המשטרה'. תגלו 931,000 אתרים)

8. הסיומת של הפרשה, בבית המשפט, לא הוסיפה כבוד ויקר למשטרה. ביקשתם מעצר עד סוף ההליכים באמתלה של 'השתתפות בהפגנה בלתי חוקית'. השופט אמר דברים קשים על התנהגותכם. העצורים שוחררו בו במקום. המשטרה הושפלה.
אין זה ממלא את לבי שמחה. נהפוך הוא: המשטרה היא שלי, כשם שהיא שלכם ואולי יותר מזה: אתם – כאן אך מחר תשא אותכם הרוח. אני, לעומתכם, נשאר כאן עם המשטרה שלי – עד הסוף. לכן, לא אשקוט עד שתיטיבו את דרכיהם של השוטרים. לא בהם יש להטיל את האשם אלא בכם.

9. ההיסטוריונית ברברה טוכמן, מחברת "מצעד האיוולת", היתה מקדישה בספרה פרק נכבד לאירוע המביש. כל כך הרבה שגיאות באירוע בודד אחד.

בכבוד רב

עו"ד גדעון רוזנבלום

מעצר שווא של פעיל חברתי בירושלים

דיווח שהתקבל מאזרח שנכח בהפגנה שקטה שהתקיימה מול בית ראש עיריית ירושלים.

הפגנה מול תאטרון החאן

"מי שקרא מעט עיתונים או קצת מעורב נושאים אקטואליים בוודאי שמע כי רבים מהמפגינים בקרב הפגנות הקיץ (צדק חברתי..וכדומה) מדווחים על מקרים רבים בהם הם נתקלים ביחס אלים כלפיהם מצד השוטרים.
אז יהיה מי שיגיד (גם אני בתמימותי חשבתי כך): "מדובר בשוטרים בודדים, קיצוניים, שמתבלטים על רקע הנורמה.." או  "המפגינים סתם מחפשים פרובוקציות כדי להתפרסם ומפריעים לשוטרים למלא את תפקידם כראוי". אלא שהמציאות החליטה להוכיח לי אחרת.

אתמול, ביום שני ה-11.6.2012 הייתי עד למעצר של עידו נווה, אדם שאולי אתם מכירים מסרטוני היו טיוב נגד הרכבת הקלה והיוזם של המחאה נגדה. אם כבר נתקלתם בסרטונים של עידו אתם בוודאי כבר מכירים את המצב האבסורדי שבו כל פעם מחדש שוטרים מנצלים לנצל את אי ידיעת החוק ע"י האזרח כדי לקבוע בשטח ועידו מגיע עם דפים ועליהם החוק כפי שהוא ומסביר להם כיצד יש לנהוג.

הפגנה חוקית ולגיטימית

הגעתי להפגנה הרביעית במספרה נגד הרכבת הקלה והמונופול של חברת סיטיפס. למי שלא מכיר אספר כי מדובר בהפגנות שקטות מאוד יחסית, קבוצה של כ-20 איש בעיקר בגילאי 40,50+ (בהנהגת עידו) מתאספת מול ביתו של ראש העיר ניר ברקת עם שלטי קרטון ומגאפון ובמשך כשעה מוחה על היחס של החברה. ומאחר וכאמור עידו הוא המנהיג השוטרים תמיד מנסים לעצור אותו בטענה כזו או אחרת במטרה לפרק את המחאה, כל פעם הם באים בגישה שונה (ואחרי זה מספרים סיפורים במשפט על זה שקצין המשטרה "אישר" להפגין, ומתקפלים ברגע שעידו מוציא את המצלמה. אתמול כנראה שהם איבדו את הסבלנות. מה זה משנה אם החוק לא לצידם? הם הרי משטרה, אז מותר להם!

בהפגנה אתמול איימו השוטרים על עידו שאם יופעל המגאפון הם יעצרו את המשתמש,  הוא כהרגלו בקודש הוציא את הדף עם החוק ככתבו שמראה להם שמותר לו להשתמש במגאפון וברגע שהוציא מילה התנפלו עליו השוטרים באגרסיביות. יש לציין שכל מי שהיה בהפגנה היה עד להתנהגות מאוד שקטה של עידו, ללא שום ניסיון להקשות על המצב, הוא רק צעק לעומרי "תמשיכו להפגין!", אבל מאחר ולעצור אדם על שימוש במגאפון זה מגוכח הוסיפו לאישומיו גם תקיפה של שוטר, העלבה של שוטר, הפרעה לסדר הציבורי ועוד כהנה וכהנה (אני לא ילאה אתכם בפרטים תוכלו למצוא זאת במקומות אחרים). אשתו של עידו הוציאה מצלמה כדי לצלם את האירוע ורואים בבירור בסרטונים שצילמנו כיצד השוטר מנסה להעיף את המצלמה מידה, וכשהיא ממשיכה בעקשנות לעמוד על זכותה לצלם (כן, יש חוק שמותר לצלם) הוא מחרים לה את המצלמה, שכמובן גם יום לאחר השחרור לא התקבלה בחזרה כנראה כדי למנוע עדויות מפלילות.. אני ועמרי שלפנו מצלמות מהפלאפון אז השוטרים התחילו לצעוק עלינו שאסור לצלם, ואפילו איימו במעצר ולא נתנו לנו להתקרב. ואני מזכיר שכל זאת כאשר מדובר באנשים שקטים, נורמטיביים הפועלים על פי החוק. בסרטון שצילם עמרי תוכלו לראות כיצד בזמן המעצר מי שתקף היה כנראה השוטר את עידו אם כבר. מצב ממש אבסורדי.

כל מי שהיה נוכח בהפגנה היה ממש בשוק, מדובר במצב שבו אזרח שומר חוק מואשם, נעצר ומותקף בלי שום סיבה נראית לעין. אני בוש ונכלם שזו המשטרה שלי וכך היא מתנהלת.

בסופו של יום אני מניח שעידו לא יעבור לסדר היום על העניין ויבדוק מה ניתן לעשות נגד השוטרים שפעלו נגדו אבל מה שצריך לזכור בכל הסיפור הוא שזה לצערנו לא מקרה נקודתי, זה רק מקרה יחיד מתוך מגוון של רחב של מקרים בהם התרחשה אלימות נגד מפגינים.. בין אם מדובר בפינוי התנחלויות, הפגנות צדק חברתי או אפילו פיזור של אוהדי כדור רגל (הפועל ת"א למי ששמע), זוהי לא טעות. זוהי מדיניות.

רגע המעצר כפי שתועד

שוטר שחוטף מצלמה מאזרחית

השוטר שחטף את המצלמה ממפגינה

עידו נווה, שנעצר בהפגנה, כותב:

"Ido Naveh כשהגענו לתחנת המשטרה, השוטר הזה דחף אותי בכח לרצפה כשהייתי אזוק מול העיניים של אישתי. לא יכלתי לבלום את הנפילה בגלל האזיקים, ועשיתי שם סלטה. במזל שום איבר לא נשבר. אחרי הנפילה השוטר הזה צחק".

עידכון [14.6.2012] בכתבה שהתפרסמה בNRG מעריב, מוצגת תגובת משטרת ירושלים: "על פי החלטת בג"ץ אסור להפגין מול בתיהם של אנשי ציבור. למרות זאת, המשטרה התירה למפגינים אלה לקיים בשבועות האחרונים הפגנות מול ביתו של ברקת באופן חריג, אך ללא שימוש במגפון. בהפגנה שהתקיימה השתמש החשוד במגפון וקרא למפגינים לחסום את הכביש ולהפר את הסדר. המשטרה קראה למפגינים להתפזר כמה וכמה פעמים אך הם סירבו, והוא נעצר לאחר שתקף וקילל את השוטרים. המשטרה מתכוונת להמליץ להעמידו לדין".

המשטרה טוענת שעל פי החלטת בג"צ אסור להפגין מול בתים של אנשי ציבור. אבל למען האמת, מותר להפגין מול בתים של אנשי ציבור, תוך התחשבות בכך שמדובר בבית פרטי. "בית-המשפט העליון הכיר בכך שלעתים הפגנה מול ביתו הפרטי של אדם היא בעלת אפקטיביות, שלא ניתן להשיג במקום אחר. בית-המשפט הכיר, משום כך, בזכות לקיים משמרות מחאה, תהלוכות ואסיפות גם בשכונות מגורים וגם מול בתיהם של אנשי ציבור…עם זאת, בקיום הפגנות מול בתים פרטיים, יש משום פגיעה בפרטיות של הדיירים. התוצאה של האיזון בין הזכות להפגין לבין הזכות לפרטיות היא שהפגנות כאלו יכולות להיות כפופות להגבלות על זמן, מקום ואופן, שישתנו לפי נסיבותיו של כל מקרה. כך, למשל, המשטרה רשאית להגביל את משך הזמן או התדירות של האירוע או את קיומו בשעות המנוחה, להרחיק אותו מעט משער הבית וכדומה".

נמשיך. המשטרה לא התירה מתוך נדיבות ליבה להפגין, כמשתמע מהכתוב, אלא הציבה מגבלות כפי שהחוק מתיר לה. לטענת המשטרה, אחת המגבלות הייתה איסור שימוש במגאפון. אלא שמבחינה חוקית, השימוש במגאפון בהפגנות מותר. "שוטר אינו יכול לאסור שימוש במגפון בהפגנה, והעובדה שנעשה שימוש במגפון אינה הופכת אירוע לטעון רשיון. לפי החוק למניעת מפגעים, אסור להפעיל מגפון באזור מגורים בין השעה 14:00 עד 16:00 ומהשעה 23:00 עד 7:00 למחרת". 

לאחר מכן, פונה המשטרה להאשים את המפגינים. לטענת השוטרים- עידו נווה קרא למפגינים לחסום את הכביש ולהפר את הסדר. ישנם עשרות סרטונים שמתעדים את עידו נווה בהפגנות. אם יש אדם שמכיר את לשון החוק בנוגע להפגנות, זה עידו. אפשר לראות גם בסרטונים שהתפרסמו מהאירוע עצמו, שהמפגינים עומדים על המדרכה ואינם חוסמים את הכביש. ישנם עשרות עדים שנכחו במקום ויספרו גם הם על כך שעידו, אם כבר, קרא לחבריו לשמור על הסדר הציבורי בעודם ממשים את זכותם הדמוקרטית ומפגינים.

המשטרה קראה למפגינים להתפזר, ואלו סרבו. ובצד. כיוון שההפגנה בה השתתפו לא הייתה טעונת רשיון על פי חוק, ולשוטרים לא הייתה סמכות חוקית לפזר אותה. 

לבסוף, טוענים השוטרים שעידו נווה הוא זה שתקף אותם ואף קילל. עוד טרם התפרסמו ההאשמות המגוחכות הללו, סיפר עידו שאחד השוטרים דחף אותו בעודו אזוק. ידוע כי פעמים רבות מוגשות תלונות שווא נגד אזרחים בגין אלימות שוטרים, וזאת בכדי למנוע תלונה נגדית על תקיפת שוטר (מקרה לדוגמא). כך נוצר מצב אבסורדי בו אזרחים מותקפים על ידי שוטרים, ובנוסף מואשמים כי הם אלו שתקפו.

אנו תקווה כי תלונה תוגש לגורמים הרלוונטיים, וכי הדין ימוצה עם שוטרים שפועלים בניגוד לחוק, וללא סמכות.

למידע נוסף בנוגע לזכויות וסמכויות המשטרה, לחצו כאן (אתר "משנים").

מחאות, הפגנות ורישיונות

מחאה בישראל – קיץ 2011 [ויקיפדיה]

מתוך אתר "האגודה לזכויות האזרח".

"זכות ההפגנה והתהלוכה היא מרכיב בלתי נפרד מהזכות לחופש הביטוי. היא מהווה מכשיר מרכזי להבעת דעות, ולהעלאת סוגיות חברתיות על סדר היום הציבורי"

בג"צ 2557/06 מטה הרוב נ' משטרת ישראל

מתי נדרש רשיון להפגנה?

רשיון נדרש רק אם מתקיימים כל שלושת התנאים הבאים: משתתפים בהפגנה 50 איש או יותר, היא נערכת תחת כיפת השמיים והיא כוללת תהלוכה ו/או נאומים מדיניים. החוק אינו מגדיר  מהם "נאומים מדיניים", אולם בפסיקה נקבע כי הנפת שלטים, קריאת ססמאות ושימוש במגפון אינם מהווים נאום בנושא מדיני (ס' 83 ו-84 לפקודת המשטרה).

מכאן, שלא נדרש רשיון להפגנה  המתקיימת תחת כיפת השמיים אשר  אין בה נאומים או צעדה, גם אם משתתפים בה  למעלה מ-50 בני אדם.

 באזור משכן הכנסת נדרש רשיון להפגנה מכל סוג  שהוא.

כיצד מקבלים רשיון להפגנה?

אפשר להגיש בקשת רשיון להפגנה בכל תחנת משטרה, באמצעות מילוי טופס הנמצא בתחנות המשטרה ובאתר האינטרנט: www.police.gov.il (תחנת משטרה מקוונת>טפסים). את הבקשות יש להגיש עד חמישה ימים לפני קיום ההפגנה. אם ההפגנה דחופה, ניתן לבקש לזרז את הליך האישור. עם זאת, כשמדובר בהפגנה מתוכננת מומלץ להגיש את הבקשה מוקדם ככל האפשר כדי להותיר זמן להתמודדות עם סירוב להתיר את קיומה או עם תנאים בלתי סבירים שהתנתה המשטרה לאישורה (ס' 3(ב), 3(ג) לפקודת המטה הארצי).

מי יכול לסרב לתת רשיון להפגנה ולמה?

מפקד המחוז במשטרה רשאי לדחות בקשה לרשיון במקרים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה קשה בסדר הציבורי ובביטחון הציבור. עם זאת, עליו לעשות כל שביכולתו כדי שההפגנה תוכל לצאת לפועל, אף אם הדבר כרוך בהצבת תנאים לאופן התנהלותה. מפקד המחוז אינו רשאי לסרב לבקשת רשיון רק  עקב מחסור במשאבים או עקב חשש להתנגדות לה מצד ציבור אחר או מהפגנות שכנגד (ס' 85 לפקודת המשטרה, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בדבר חירות ההפגנה).

האם המשטרה מוסמכת להתנות תנאים ברשיון ההפגנה?

המשטרה רשאית לדרוש שינויים במסלול ההפגנה, להגביל את מספר משתתפיה ולהתנות תנאים נוספים לקיומה רק כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות. החוק אינו מפרט מהם תנאים אלה אולם הפסיקה אישרה כי המשטרה רשאית לבקש הצגת אישור ממכבי אש וממד"א, ובמקרים שבהם מוקמת במה אף אישור מהנדס קונסטרוקציה וחשמל. תנאי מקובל נוסף הוא מינוי סדרנים מטעם המארגנים כל עוד שהדבר אינו מטיל עליהם מעמסה כספית בלתי סבירה. בנוסף, המשטרה מבקשת בדרך כלל אישור של מהנדס בטיחות, אולם היא אינה רשאית להטיל על מפגינים את עלויות עבודתו של מהנדס בטיחות או של השוטרים שיאבטחו את ההפגנה (בג"ץ 2557/05 מטה הרוב נ' משטרת ישראל).

לעתים נדרשים המארגנים להתחייב שלא יוצגו או יושמעו בהפגנה מסרים מסוג מסוים. בדרך כלל אין לדרישה זו בסיס ומומלץ שלא לקבלה. כמו כן, למארגנים אין אפשרות לערוב להתנהגותם של כל משתתפי ההפגנה, וכדאי לסרב לתנאי כזה על מנת להימנע ממצב שבו התחייבות זו תשמש עילה לפיזור ההפגנה.

האם המשטרה מוסמכת להתנות רשיון הפגנה באישור הרשות המקומית שבה מתקיימת ההפגנה?

לעמדת האגודה לזכויות האזרח,  התניית רשיון הפגנה באישור הרשות המקומית אינה חוקית, שכן אין בדין כל מקור סמכות לדרישה כזאת. בפסיקה אף נקבע, כי הסמכות לאשר הפגנות נתונה למשטרה בלבד (בג"ץ 5277/07 ברוך מרזל נ' מפקד מחוז ירושלים). גם פקודת המטה הארצי קובעת כי "אין צורך בהסכמת הרשות הציבורית לקיום הפגנה שנועדה להתקיים במקרקעין הפתוחים לציבור הרחב ושהכניסה אליו חופשית ואינה מוגבלת בתנאים" (ס'  6.ג, 7.ב לפקודת המטה הארצי).

האם חלים כללים שונים על הפגנה בהשתתפות אמנים?

 במקרים שבהם ההפגנה כוללת הקמת במה ומופעים עשויה המשטרה להתייחס להפגנה כאל "אירוע תחת כיפת השמיים", ולדרוש דרישות נוספות רבות כתנאי למתן רשיון. על כן מומלץ כי מארגני המחאה יבהירו בעת הגשת הבקשה לרשיון כי מדובר ב"אירוע מחאה", גם אם משתתפים בו אמנים, ולכן הנו חלק מהזכות להפגין ואין להחיל  עליו דרישות שאינן רלבנטיות למתן רשיון הפגנה.

האם וכיצד ניתן לערער על תנאים שקבעה המשטרה לקיום ההפגנה?

הניסיון מלמד כי ניתן לשאת ולתת עם המשטרה על תנאי הרשיון. אם אין הסכמה  אפשר לעתור לבג"ץ.

כיצד מתנהלת הפגנה ברשיון?

בהפגנה שקיבלה רשיון מותר למפגינים לעמוד או ללכת במקומות ציבוריים, גם אם הדבר מפריע לתנועתם של הולכי רגל או כלי רכב.  חובת המשטרה היא לאבטח את ההפגנה, לשמור על בטחון המפגינים ולסייע למימוש הזכות להפגין. המארגנים והמפגינים נדרשים לשמור על קיום תנאי הרשיון ועל הסדר.

מתי מותר למשטרה לפזר הפגנה?

קציני משטרה רשאים להורות על פיזור הפגנה רק במקרים הבאים:

• הפגנה שחייבת רשיון מתנהלת ללא רשיון.
• המפגינים מפרים את תנאי הרשיון.
• ההפגנה מסכנת את הציבור.
• משתתפי ההפגנה נוהגים באלימות.

התנהגות אלימה של מתנגדים להפגנה אינה עילה לפיזורה, אלא אם יש חשש ממשי של סכנה לשלום הציבור.

המשטרה מפזרת הפגנה שלא נדרש לה רשיון. מה עושים?

הוראה לפיזור הפגנה שאינה טעונה רשיון רק בשל היעדר רשיון אינה חוקית. גם חשש לא מבוסס להפרת הסדר הציבורי, במיוחד אם הוא מתמקד בתגובות עוינות של עוברים ושבים או מתנגדי ההפגנה, אינו מהווה בסיס חוקי להוראת פיזור. יחד עם זאת מפקד משטרה שסובר בטעות שהוראת הפיזור ניתנה כדין, עלול להפעיל כוח על מנת לפזר את המפגינים. מומלץ ליצור קשר עם מפקד המשטרה בשטח ולנהל איתו דיאלוג מנומס בניסיון להעמידו על חוסר החוקיות של ההוראה להתפזר. במספר מקרים פסק בית המשפט פיצויים למפגינים שנעצרו או עוכבו בהפגנות חוקיות שלא הייתה עילה לפזרן.

האם ומתי מותר לשוטרים להשתמש בכוח נגד מפגינים?

לשוטר מותר להפעיל כוח בהפגנות במקרים הבאים:

• לצורך ביצוע מעצר כשהמפגין מתנגד או מנסה לחמוק.
• לצורך פיזור התקהלות פרועה המסכנת את הציבור.
• כשהשוטר מותקף או כשהוא מנסה למנוע פשע.

בכל מקרה הכוח שמפעילה המשטרה חייב להיות מידתי  ומוגבל להשגת המטרה שבגינה הופעל.

על אלימות משטרתית אפשר להתלונן במחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש). לשם כך יש לתעד את פרטיו של  השוטר האלים ולערוך מהר ככל האפשר תרשומת של האירועים. כדאי לעקוב אחר גורל התלונה במח"ש (הכללים והעקרונות החלים על המשטרה בעת פיזור הפגנות, לרבות השימוש באמצעים לפיזור הפגנות, מפורטים בנוהל המשטרה מס' 90.221.012 "הטיפול המשטרתי בהפרות סדר בהפגנות").

מה עושים כששוטר מסרב להזדהות?

שוטרים חייבים לעמוד תגי זיהוי  (ס' 5א(א) לפקודת המשטרה). סירוב של שוטר להזדהות, לרבות אי ענידת התג, מהווה התנהגות בלתי נאותה, ואפשר להתלונן על כך ביחידת תלונות הציבור במשטרה. לצורך תלונה כזו כדאי לתעד כמה שיותר פרטים על הופעתו של השוטר וכן את המקום והשעה המדויקים שבהם נתקלתם בו.

האם מותר לצלם שוטר בפעולה?

צילום והסרטה שמבצעים מפגינים במקרה של היתקלות בין שוטרים לבין מפגינים הוא חוקי. דרישת המשטרה להפסיק לצלם, או בקשה למסור לידי השוטרים את המצלמה, נעשים במרבית המקרים בחוסר סמכות.

האם מותר להשתמש במגפון בהפגנות?

בניגוד לטענה הנשמעת לא אחת מצד שוטרים, שימוש במגפון בהפגנות אינו טעון רשיון מראש. עם זאת, שימוש יומיומי במגפון במהלך משמרת מחאה קבועה עשוי להוות מטרד מתמשך לציבור, ולהטות את הכף כנגד המפגינים באיזון שבין הזכות להפגין לבין אינטרסים אחרים של הציבור.

כיצד מתלוננים על יחס לא ראוי של שוטר בעת פיזור ההפגנה?

כל אדם יכול להגיש תלונה על שימוש מופרז בכוח על-ידי שוטרים למח"ש, הכפופה למשרד המשפטים. את התלונה ניתן להגיש ישירות במשרדי מח"ש השונים בתיאום מראש, בדואר, בפקס או בדואר אלקטרוני.

על התנהגות לא נאותה של שוטר, כמו אי ענידת תג זיהוי  או כל שימוש אחר לרעה בסמכות שעלול להוות עבירת משמעת, אפשר להגיש תלונה ליחידת תלונות הציבור במשטרה.

הפירסום המקורי, והמדריך המלא, באתר "האגודה לזכויות האזרח".

התנכלות למארגני הפגנות

הפגנת סטודנטים בתל אביב [ויקיפדיה]

פורסם לראשונה ב"הארץ":

"את חדרי החקירות במשטרת חדרה מכירה אורנה אשכנזי היטב. פעמיים בשנה שעברה היא נאלצה לבוא למקום בערב שבת, להצטלם, לתת טביעות אצבע ולהיחקר. הסיבה לכך היא שאשכנזי – תושבת קיסריה בת 55 – נהגה לארגן מדי יום שישי משמרת מחאה למען שחרור גלעד שליט, ליד המרכז המסחרי ביישוב, שעל פניו נהג ראש הממשלה בנימין נתניהו לחלוף בדרך לביתו.

למשמרות המחאה באו בדרך כלל לא יותר מ-30 משתתפים, שהניפו שלטים ודגלים עם דיוקנו של שליט. אולם חרף העובדה שעל פי החוק התקהלות מסוג זה אינה דורשת אישור משטרתי – ביקשה אשכנזי מדי יום ראשון רישיון להפגנה באותו השבוע. דווקא פעולה זו עלתה לה ביוקר – אשכנזי הועלתה לניידת בשתי הזדמנויות שונות, כשאחד המוחים התקדם לעבר הכביש, בזמן ששיירת ראש הממשלה חלפה במקום, וחרג מהאזור שתוחם במחסומים.

פקודת המשטרה וחוק העונשין קובעים את המגבלות העיקריות המוטלות על חופש ההפגנה בישראל. על פי פקודת המשטרה והנחיות פנימיות נוספת של המשטרה, שני סוגים של הפגנות טעונים רישיון: תהלוכה שמשתתפים בה חמישים איש ומעלה או אסיפה תחת כיפת השמיים שמשתתפים בה חמישים איש ומעלה ושיש בה נאומים בנושא מדיני. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה חוזרת על תנאים אלה. כמו כן, על פי הפקודה, הפגנה שנערכת ללא רישיון או בניגוד לתנאיו, מהווה התקהלות לא חוקית, ולמשטרה נתונה הסמכות לפזרה. על פי חוק העונשין, התקהלות של שלושה אנשים לפחות, שיש יסוד סביר לחשש של הפרת שלום הציבור, מהווה עבירה של התקהלות אסורה.

אולם שורת מקרים בשנה האחרונה מעוררים סימני שאלה באשר לחסמים שמציבה המשטרה למבקשים להביע מחאה ציבורית, אף מעבר למגבלות אלו. כך לעתים עולה דרישה לקבלת רישיון הפגנה גם במקרים שבהם כלל לא נדרש כזה על פי חוק. במקרים אחרים מוערמים קשיים בלתי סבירים שקשה מאוד לעמוד בהם…"

לכתבה המלאה. 

הזכות להפגין

אזרח מקריא לשוטרים את לשון החוק, כשאלו באו לפזר הפגנה חוקית בירושלים, בינואר 2012